הדף היומי – סוכה כו

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת סוכה דף כו

(כו. שליש עליון (עם קטעים קצרים גם מדף כה) עד כו: במשנה)

חלק א – תשבו כעין תדורו

הסוכה אמורה להיות תחליף לבית, וממילא:

א. מצטער פטור מן הסוכה
ר' אבא בר זבדא-רב, רבא (כו. שליש תחתון)
כמו שבבית נעים לו, כך צריך שיהיה נעים לו בסוכה ולא שהיא תגרום לו צער.

א. ראב"ז – אבל חייב (כה: באמצע)

החידוש – שאמנם מצטער, אך הצער לא קשור לסוכה עצמה.

ב. חולים ומשמשיהם פטורים (במשנה, ובגמרא כו. באמצע)

1. רמת החולי – ברייתא – אפילו חש בעיניו וראשו (ודוגמא מרשב"ג).
2. למה המשמשים? 1. מדין עוסק במצווה. 2. אינו בביתו כל השנה (כמו שנראה להלן לגבי הולכי דרכים).
3. קשה – אם גם המצטער פטור, למה המשנה כתבה חולים? כדי לחדש שגם משמשיהם פטורים.
4. הולכי דרכים –

ג. דוגמאות למצטער – רב התיר לישון בכילה מפני היתושים, רבא התיר לא לישון בסוכה מפני ריח מסריח של האדמה.

ב. הולכי דרכים ושומרים(כו. רבע עליון)

"תשבו כעין תדורו" – הסוכה אמורה להחליף את הבית, ולכן מי שנעדר מביתו בשאר השנה יהיה פטור מהסוכה. ולכן:

פטורים בזמן הליכתם, וחייבים בשעת חנייתם (אם זה במקום יישוב).

1. שומרים בעיר – פטורים בזמן השמירה (וחייבים כשהולכים לישון במקום יישוב).
2. שומרים בפרדס – פטורים גם כשנחים מהשמירה

למה?
אביי – "תשבו כעין תדורו" (לפי הריב"ב זה ההסבר שכתבנו לעיל)

רבא – פירצה קוראת לגנב (הגנב יחשוב שהוא השומר, וינסה לגנוב מהאזור הרחוק מהסוכה).

1. (כאמור לעיל – משמשי החולה פטורים, לפי חלק מהראשונים זה מסיבה זו).
2. מינה חבר שיעיר אותו.

ג. אכילת ארעי מותרת חוץ לסוכה

כמו שאכילת ארעי עושים לפעמים מחוץ לבית.

א. כמה זה אכילת ארעי –

            רב יוסף – 2-3 ביצים

            אביי – כביצה.

ב. המשנה בעמוד ב –

A. ריב"ז אכל ארעי בסוכה – מכאן שמותר להחמיר וזו לא יוהרה.

B. ר' צדוק אכל מחוץ לזוכה כי היה פחות מכביצה.

והרי גם כביצה זה ארעי? תשובה – אכן זה ארעי, ומה ששם מודגש שהיה פחות מכביצה זה לגבי פטור מנטילת ידיים וברכת המזון.

ג. ת"ר – שינת ארעי אסורה(התנמנות לזמן קצר).

            רב אשי – שמא ירדם שינת קבע.

                        מקשה אביי – הרי בתפילין התירו שינת ארעי ולא חששו לשינת קבע?

                        תשובה – שם דאג לזה שלא ירדם:

(דחיית רב משרשיא – גם החבר יכול להרדם).

1. שם ראשו בין ברכיו.
2. עד הזמן של 100 אמה.
3. רק כשהתפילין על הראש,

רבא – אין חשש שירדם, אלא גם שינת ארעי אסורה.

            (סברא – שהרי לא ישן אפילו שינת ארעי מחוץ לביתו).

(כו. 4-)

חלק ב – נושאים אגביים – שינה ואכילת ארעי

א. הגבלות להיתר שינת ארעי בתפילין

אבל ביד – אסור גם ארעי, ובכיסוי לידו – מותר גם קבע.

1. ר' נתן: בלילה – גם ארעי אסור.

(ר' יעקב חולק על זה לפי התוספות).

1. ר' יוסי: גם ביום, צעירים עם נשותיהם – אסור גם ארעי, שמא יבוא על אשתו.

ב. בעל קרי שמוריד תפילין –

            בעל קרי – יחזיק ברצועות ולא בבית.

            בא על אשתו – יטול ידיים תחילה.

ג. לא טוב לישון יותר מדי ביום.