שבועות דף מד, גמרא הדף היומי

לעילוי נשמת נפתלי בענדעט בן כתריאל ז"ל, תלמיד חכם, אוהב תורה, רודף אמת, ואיש משפחה מסור
ולעילוי נשמת אהרון וחביבה עוזרי וצוריאל וצביה כהן ז"ל,

ולהבדיל, לרפואת מאיר ומיכל עוזרי ומשפחתם

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף

סיכום הדף יומי, שבועות דף מד

(מג: מעל האמצע – עד מד: סוף פרק שבועת הדיינים)

החידוש של שמואל במשכון

אפשר לדבר על 3 סוגי משכון:

1. לזכרון דברים (ראיה להלוואה).
2. לגביית החוב

=> משכון בשווי החוב – כרגע מבינים שהוא לגבייה (סוג 2).

3. ובא שמואל ומחדש סוג 3 – אם המשכון זול מהחוב, הוא לא לגבייה אלא להכרחת ההחזר,
   וכל עוד המלווה לא מחזיר את החוב – הוא לא מקבל שקל, גם לא מה שמעבר למשכון.

(עושים אותו כדי שהלווה ירצה לשלם, וכדי לאפשר גבייה מהיתומים ואחרי שמיטת כספים).

=> משכון זול מהחוב – מחדש שמואל שהוא סוג 3.

א. דיונים בדעת שמואל –

1. A. מה יקרה אם נתן שני חפצים כמשכון –

שמואל – כל אחד הוא משכון על הכל,
ואם איבד אחד – עדיין החוב קיים, ורק אם איבד את שניהם – אז כל החוב הלך.

רב נחמן ונהרדעי – כל אחד הוא משכון על חצי הלוואה,
ואם איבד אחד – איבד 500, ואם איבד את השני – איבד הכל.

1. B. אם נתן חפץ יקר (נסכא – חתיכת כסף), אבל לא בשווי החוב –

תוס' רא"ש ברש"י – גם זה המשכון של שמואל.

1. C. אם נתן שני חפצים, אחד יקר (נסכא, 400) ואחד זול (קת, 100) –

ר"נ – שמואל מודה שהנסכא לגבייה והקת למשכון,
אם איבד את הנסכא איבד 400, ואם איבד את הקת איבד את ה600.

נהרדעי – שניהם המשכון של שמואל, ולכן גם כל אחד כנגד 500.

(מג: שליש תחתון)

ב. קושיא על שמואל ממשנתנו – שבמשנה מפורש שאם איבד את המשכון איבד רק את שווי המשכון ולא יותר!

תשובה –

סתם משכון – כשמואל (סוג 3)
אבל אם התנו בפירוש שזה לגבייה – אז זה לגבייה כמשנה (סוג 2).[1]

(מג: 😎

ג. לימא כתנאי א' –

המלווה את חברו על המשכון ואבד המשכון –
ר"א – המלווה פטור על המשכון (בשבועה שלא פשע), וגובה את כל החוב.
ר"ע – המלווה מאבד את כל החוב.

במה מדובר –

הבנה א –

אם המשכון שווה לחוב – ודאי שזה לגבייה (סוג 2),

וכרגע ברור לגמרא שבסוג הזה המלווה אחראי (על שווי המשכון)

אלא המשכון זול מהחוב – ונחלקו בשמואל:

ר"ע – כשמואל (סוג 3), והמלווה מאבד את כל החוב.

ר"א – לא כשמואל, אלא סוג 1 – זה רק לזכרון דברים, המלווה לא אחראי (כשומר חינם), וגובה את כל החוב.

דחייה – הבנה ב –
כולם חולקים על שמואל (אין דבר כזה סוג 3),
ובין אם שווה את החוב ובין אם לא – זה משכון לגבייה (סוג 2)[2]

ובכל זאת נחלקו האם המלווה אחראי! מה המחלוקת:

1. המחלוקת ברי"צ:
   ר"ע – המלווה אחראי, כי קונה את המשכון, כר' יצחק.
   ר"א – לא אחראי, והוא כשומר חינם ופטור!

דחייה – זה לא קשור לרי"צ,
כי רי"צ דיבר על משכון אחרי ההלוואה, ובזה כולם מודים לו,
ואילו כאן המחלוקת במשכון שניתן בשעת ההלוואה.

2. המחלוקת כמו המחלוקת בשומר אבידה,
   כי גם המלווה עושה מצווה בשמירה על המשכון (ריטב"א), ונחלקו אם זה הופך אותו לשומר שכר:
   ר"ע – המלווה שומר שכר (כרב יוסף), ולכן אחראי.
   ר"א – המלווה שומר חינם (כרבה), ולכן לא אחראי.

דחייה חלקית – גם ר"א יכול להיות כרב יוסף,
ורק כאן אומר שומר חינם כי זה "מלווה שצריך למשכון" (שוכר אותו ממנו ומנכה מהחוב), ולכן זה כבר לא מצווה ולא נחשב שומר שכר.

(מד: 6+)

ד. לימא כתנאי ב' –

המלווה את חברו על המשכון ונכנסה שמיטה – האם משמט?
ברור שהסכום ששווה למשכון – אינו משמט, כי זה משכון מסוג 2, ונחשב שהמלווה גבה את החוב בסכום המשכון.

הדיון הוא כשהמשכון זול מהחוב:

הבנה א – המחלוקת האם זה מונע שמיטה גם משאר החוב (מעבר לסכום המשכון):

רשב"ג – גם את השאר זה לא משמט

כשמואל, שהמשכון הוא כנגד כל החוב (סוג 3)

ר' יהודה הנשיא – השאר משמט –

נגד שמואל, אלא המשכון הוא לגבייה (סוג 2), ורק הסכום של המשכון נחשב גבוי

דחייה – הבנה ב –

כולם חולקים על שמואל, ואין סוג 3, וברור שמה שמעבר למשכון משמט,
אלא המחלוקת היא האם זה משמט את סכום המשכון עצמו, בין 2 ל1:

רשב"ג – כמו שחשבנו, מה שכנגד המשכון לא משמט, כסוג 2 כנ"ל.

ר' יהודה הנשיא – אפילו כנגד המשכון משמט, כי כיון שזה לא כנגד כל החוב זה הופך לסוג 1 (לזכרון דברים).

לסיכום, האם המלווה אחראי על המשכון (אם נגנב/נאנס) –

משכון בשווי החוב – משכון 2,

הוא מונע שמיטה בשווי המשכון,
האם המלווה אחראי עליו (ברייתא א) – ר"ע אחראי (ש"ש), ר"א לא (ש"ח, ואולי גם הוא מסכים שש"ש, ורק אם נהנה מהמשכון אז ש"ח).

משכון קטן מהחוב –

שמואל – זה משכון 3,
אבל לפי הדחיות שראינו כולם נגד שמואל, אלא  –

בברייתא א – זה משכון 2, וכאמור בכ"ז נחלקו אם אחראי עליו.
בברייתא ב – רשב"ג – משכון 2 (ולא משמט בשווי המשכון), ר"י הנשיא – משכון 1 (ומשמט).

הדרן עלך שבועת הדיינים

[1] אגב, בשולחן ערוך פוסק בדיוק להפך (חו"מ עב ב) –
שבסתם משכון – זה משכון לגבייה ואחראי עליו, ורק אם התנו במפורש שיהיה כשמואל – אז זה כשמואל.

[2] כך משמע בגירסת רש"י