שבועות דף מ, גמרא הדף היומי

לעילוי נשמת שלמה בן אליהו ז"ל
ומרדכי בן אליעזר הכהן ז"ל

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף

סיכום הדף יומי, שבועות דף מ – פרק שבועת הדיינים

(מ. באמצע עד מ: 11-)

המשך מודה במקצת – תזכורת –

שמואל – צריך תביעה של 2 כסף
רב – צריך כפירה של שתי כסף (והתביעה שתי כסף + פרוטה)

חלק א – שמואל: בניגוד למודה במקצת שצריך תביעה של שתי כסף, בשבועת עד אחד חייב גם בתביעת שווה פרוטה

כי המקור של שבועת עד אחד הוא – לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת" (דברים יט, טו), ומדייקם – לעוון אינו קם (עונש או ממון), אבל קם לשבועה,

ומכאן לומדת הברייתא – יש קשר בין חיוב ממון ע"י עדים לחיוב שבועת עד אחד, וכמו שזה בשווה פרוטה גם זה בשווה פרוטה.

(מ. שליש תחתון)

חלק ב – טענו חיטים ושעורים, והודה בשעורים

א. הדעות

שמואל – חייב

(ונזכיר שכך הסביר את המקרה שטענו כסף ופרוטה והודה בפרוטה – שחייב).

ר' יוחנן –

רי"צ – גם רי"ח מסכים (והגמרא מעירה שא"א לדעת מכך האם גם ר"ל מסכים או חולק)

(מ: רבע עליון)

ר' חייא בר אבא – רי"ח חולק ופטור.

ב. ראיות שחייב:

(את שתי הראיות הראשונות הגמרא מביא גם בעמוד א כראיה לשמואל שחייב, ואז שוב בעמוד ב זה כקושיא על רי"ח שאמר שפטור)

1. משנתנו – טענו חיטין והודה בשעורין –
   ת"ק – פטור, ר"ג – חייב.

ונדייק – דווקא כאן לת"ק פטור,
אבל אם יהיה המקרה שלנו (טענו בשניהם והודה באחד) – חייב.

דחייה – גם בזה ת"ק פוטר,
ולמה המשנה דיברה על המקרה הפחות מחודש? להודיעך כוחו של ר"ג – שאפילו בזה מחייב.

2. משנתנו – טענו כלים וקרקעות והודה בקרקעות או בכלים – פטור (כי אין שבועה על כפירת או הודאת קרקעות),

ונדייק – דווקא כאן פטור,
אבל אם טענו כלים וכלים והודה באחד מהם – חייב.

דחייה – גם בכלים וכלים פטור,
והסיבה שהמשנה דיברה על קרקעות זה בשביל ההמשך – שאם הודה בקמצת הכלים חייב, כי זוקקים נכסים שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות להישבע עליהם.

והרי דין זוקקין נלמד כבר (במשנה קידושין כו.)?
תשובה – שם זה בדרך אגב (אגב זה שגם לגבי מעשי קניין יש דין של זוקקין).

(נדלג מ-מ: רבע עליון עד מתחת לאמצע (נדלג על דעת רי"ח ועל הבאת שתי הראיות שוב))

3. ר' אבא בר ממל מברייתא – טענו שור והודה לו בשה פטור, אבל טענו שור ושה והודה באחד מהם חייב!

תשובה –

1. זה ר' גמליאל ממשנתנו, שכלל לא מצריך ממין הטענה (במשנתנו – שטענו חיטים והודה בשעורים חייב).

דחייה – אז למה טענו שורה והודה בשה פטור?

1. אלא זה אדמון משנתנו, שאכן סובר כשמואל שחייב, אבל לחכמים פטור.

המקרה במשנה: טענו כדי שמן והודה לו בקנקנים – רבנן פטור, אדמון חייב,
והגמרא מבינה[1] שהמחלוקת היא המקרה שלנו – שטענו כדים + שמן, והודה רק בכדים ריקים (=קנקנים).
שמשנה

(מ: שליש תחתון)

ג. רב ענן – שמואל (לפי דעתו שחייב) – אם התחיל התובע לומר חיטים ושוערים, אך לפני שהספיק לומר שעורים מיהר הנתבע להודות בשעורים

אם נראה כמערים – חייב,
אם זה היה בתמימות – פטור.

(ואגב – עוד דין של רב ענן שמואל
(לגבי החלק הראשון, שלפי שמואל הטענה צריכה להיות שתי כסף)

טענו שני מחטין והודה באחת – חייב,
אפילו שאמרנו שצריך תביעת שתי מעות כסף, בכלים חייב גם בלי זה (כמו שראינו אתמול – כי "כלים" מיותר – "כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ־כֵלִים לִשְׁמֹר…" (שמות כב, ו).

חלק ג – רב פפא – להלכה – בשני הנושאים שראינו

טענו כלים ופרוטה –

הודה בכלים וכפר בפרוטה – פטור

כי הלכה כרב שצריך לכפור בשתי כסף.

הודה בפרוטה וכפר בכלים – חייב,

כי כפר בשתי כסף (או בכלים שזה כמו שתי כסף, כאמור),
וכי הלכה כשמואל שטענו חיטין ושעורין והודה באחד מהם – חייב.

[1] כמו ההווה אמינא בגמרא בכתובות קח:.