שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שבועות דף יא גמרא הדף היומי

לבריאות הגוף והנפש, להצלחת ולפרנסה טובה שיר בת אורנית אסתר הי"ו
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף

 

גמרא דף יומי, שבועות יא

(י: שליש תחתון – יב. רבע עליון)

המשנה – המשך כפרה על טומאת מקדש וקודשיו

תזכורות חלקית + המשנה:

ר"מ -אין הבדל בין 3 הרמות התחתונות

ר"ש ב"י דומה – ב3 הרמות האחרונות כל אחד מכפר על עצמו ועל אלה שתחתיו

ר"י ור"ש – לכל שעיר יש תפקיד מוגדר ואף אחד לא מכפר על אחרים.

אבל – אם הביאו שעיר ליו"כ (שעיר חיצוני), ואבד והביאו אחר ואז מצאו את הישן,
גם הם מודים שאפשר להשתמש לר"ח או רגלים, כי כבר א"א להשתמש בו לתפקיד המקורי.

חלק א – מושגים

א. קדושת הגוף מול קדושת דמים

קדושת הגוף

לא ניתן לפדות, אלא אם נפל בו מום

יותר קל לפסול קדושת הגוף –

  • טבול יום פוסל דווקא בקדושת הגוף,
  • יש דברים בקרבן מנחה שנפסלים בלינה – אבל רק אם כבר קדושים בקדושת הגוף)

 

קדושת דמים (הערך של הדבר קדוש, לא גוף הדבר)

ניתן לפדות

 

ב. קדושת מזבח מול קדושת בדק הבית

בדק הבית – קדושת דמים

קדושת מזבח

באינו ראוי להקרבה – קדושת דמים

בראוי להקרבה

בהמה – ישר נהיה קדושת הגוף (רבה – ואפילו אם התכוון רק לדמים כדי אח"כ לקנות בזה קרבן אחר – זה יהיה קדושת הגוף)

סולת וכד' – קודם קודשת דמים, ורק אם ייכנס לכלי שרת – קדושת מזבח

מוֹתר

 

ג. סיכום הדעות במוֹתר הקרבנות

(שנגמרה השנה, או שאבדה ולקחו אחרת)

  1. A. בשל יחיד –

בעולה – יכול להשתמש לעולת נדבה, אך אם רוצה לפדות – תרעה עד שתסתאב ואז יפדה,

בחטאת יחיד (שהתכפרו בעליה באחרת)  – תמות.

 

  1. B. בשל רבים
  2. a. עולה (זה עיקר הסוגיה, נסכם לפי המסקנות)

נגמרה השנה –

רבנן (רי”ח) – אפשר או לפדות גם בלי מום – כי לב בי"ד מתנה

(או להשתמש לקרבן נדבה)

ר”ש – חייבים מום – כי לא אומר לב בי"ד,

ואפשר לעולת נדבה (קיץ המזבח), או לקרבן דומה (חטאת רגלים לר"ח).

אבד ונמצא –

אין דין של “לב בי”ד” – כי לא שכיח, לכן מעביר רק לקרבן דומה (גם בחטאת),

  1. b. בחטאת –
  2. בחטאת חיצונית/רגלים/ר”ח – ניתן להעביר לחג אחר –

ר"ש – כי כולם נחשבים אותו קרבן

רבנן – גם בלי זה (או כי זה ר"י – לב בי"ד, או ר"מ – שכל 3 החטאות אותו דבר)

  1. כשאי אפשר להעביר לחג אחר (נגמרה השנה, חטאת פנימית) –

ר”י – תמות,

ר"א ור"ש – יפדו ע"י מום

רבנן – ייפדו בלי מום (לב בי"ד)

(או לעולה (אך יש גזירה שלא (ר”ש))

 

חלק ב – סיכום הסוגיא

א. רי”ח – תמידים מיותרים של ציבור נפדים גם בלי מום (פודים אותם, ואח”כ קונים אותם שוב מהתרומה החדשה).

שואל רב חסדא – והרי בקדושת הגוף צריך שיפול מום?

מגיב רבה –

  1. A. ראיה לרי"ח מהקטורת – את שארית הקטורת היו פודים (בלי מום).

(איך פדו – נתנו כסף מהתרומה לשכר האומנים (כרגע הכסף חולין), בכסף פדו את הקטורת (כסף קדוש, קטורת חולין – אצל האומנים), בכסף חדש קנו את הקטורת (קטורת קדושה, כסף חולין – אצל האומנים).

דוחה רב חסדא – הקטורת אינה קדושת הגוף אלא דמים,

הראיה – לא נפסלת בלינה (מהמכתשת, אלא רק כשניתנת בכלי שלפני ההקטרה)

דוחה רבה – בקטורת לא שייך לינה (תוס’ – עשויה מראש לשנה שלימה)

אך רבה – היא קדושת הגוף

הראיה – נפסלת בטבול יום (והרי קדושת דמים לא נפסלים בטבול יום, (ראיה – מנחות נפסלות בטבול יום רק אחרי שניתנו בכלי שרת))

  1. B. תשובה לעצם הקושיה: סברת רי”ח – לב בית דין מתנה עליהן שמותר הקרבנות יהפכו לקדושת דמים.

קושיות אביי על “לב בית דין מתנה עליהן”:

  1. הרי כבש בקדושת הופך אוטומטית לקדושת הגוף?

תשובה – זה קורה רק כשהמטרה אותה מטרה – קרבן,
אבל כאן קדושת הדמים מיועדים למותר הלשכה (ציפוי זהב) ולא לקרבן, ולכן זה לא יחזור להיות קדושת הגוף.

  1. חטאת ציבור (פר ושעיר של יו”כ) שאבדה ונמצאה וכו' – לר"א ור"ש ייפדו ע"י מום, והרי – למה לא משתמשים ב”לב בי”ד” שזה קדושת דמים ופודים גם בלי מום?

תשובה – שם אינו שכיח.

מקשה אביי – והרי בפרה אפשר לפדות אותה אפילו שרק מצא פרה נאה ממנה, וזה ודאי מדין “לב בית דין” ואפילו שאינו שכיח?

תשובות:

  1. פרה אדומה היא רק קדושת דמים

דחייה – לא יתכן שזה קדושת דמים, כי אז צריך  “העמדה והערכה” וזה לא שייך בבהמה מתה.

  1. כי הפרה יקרה.

 

  1. ממשנתנו – מכך שר”ש נזקק לסברא שכל הקרבנות בטומאת מקדש וקודשיו, ולא פשוט אומר “לב בית דין מתנה”.

תשובה – אכן זאת מחלוקת: רי”ח כרבנן (לב בי"ד), אך ר”ש באמת חולק.

איפה רבנן אמרו את זה:

  1. שפודים את הקטורת שנשארה

דחייה – שם אין ברירה.

  1. שפודים פרה אדומה

דחייה (כאמור) – אולי דווקא שם כי יקר.

  1. ממשנתנו – מי ששאל על ר”ש זה אולי ר"י, שגם הבין שאפשר להעביר שעירים מחג לחג – אבל מסיבה אחרת – “לב בית דין מתנה”.

דחייה – אול זה ר”מ, ואפשר כי כל הכפרות של השעירים משותפות.

  1. אלא זה מסורת של רי"ח –

שלרבנן – יש לב בי"ד ולר"ש אין.

תגובה אחת

  1. [b]יש שלושה מקורות[/b] לגבי קרנות חטאת שנותרו (או כי הגיע חודש ניסן, או כי איבד ושוב מצא):
    1. משנתנו – שם ניתן להעביר את החטאת לחטאת של חג/ר"ח/חטאת חיצונית.
    2. משנה בשקלים ו,,ו – קרבן חטאת הופך לקרבן עולה.
    3. הברייתא לגבי שעיר הפנימי – ר"י – ימות, ר"ש ור"א – ייפדה (ירעה עד שיסתאב).

    [b]לא ברור לי היחס בין המקורות:[/b]
    1. מה היחס בין משנתנו למשנה בשקלים? חשבתי שתחילה מנסים להעביר לחג אחר כך שעדיין יהיה חטאת, כשאי אפשר – אז עולה. אך לא משמע כך בלשון המשנה בשקלים.
    2. האם גם לר"י אפשר להעביר חטאת של ר"ח לרגלים, ורק לגבי חטאת פנימית אמר שתמות,, או שגם במשנתנו יאמר שהחטאת תמות.

    [b]בסיכום של השיעור מובא סיכום של הנתונים, אך לא ברור לי אם זה נכון.[/b] [b][i][u][i][i][i]אשמח לדעתכם[/i][/i][/i][/u][/i][/b].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.