הדף היומי – שבת דף מח

Download

להורדת חוברת עם כל סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(תחילת פרק במה טומנין עד מט. במשנה)

חלק א – הטמנה בערב שבת

א. האיסור: בערב שבת, טומנים רק בדבר שאינו מוסיף הבל,

סיבת האיסור – שמא יטמין ברמץ, ואז שמא יחתה.

ב. חומרים שמוסיפים הבל:

• בין לח בין יבש: גפת, זבל, מלח, סיד, חול.
• רק לח: תבן, זגין, מוכין, עשבין.

דיונים על החומרים:

1. A."גפת" – האם גם גפת שומשומין או רק גפת זיתים?

ת"ש שזיתים – ר' זירא: עם טמן במוכין, ואז שם הכל מעל גפת זיתים – אסור ("הטמנה במקצת").
דחייה – אולי זה דווקא ב"הטמנה במקצת", אך בהטמנה ממש – אולי גם בשומשומין.

            [אגב "הטמנה במקצת" (מעל הגפת),

• מים מעל מים –
  עבד הריש גלותא הניח כוס מים קרים מעל המיחם, וגער בו רבה,
  והסביר לר' זירא: מיחם על גבי מיחם מותר כשזה כבר חם ורק שומר על החום, אך כאן זה קר, ואם יישאר שם יכול להגיע ליד סולדת (תוס').
• העבד שם סודר מעל פי הקנקן, וגער בו כי אחר כך יסחט את הסודר.

(דילוג ממח. שליש – מט. 4+)

1. B."בזמן שהן לחים"
   איבעיא להו – לחים מחמת עצמן או גם מחמת דבר אחר?

ראיה ממוכין וכסות שיכול להיות רק לח מדבר אחר.

דחייה – לחים מזיעת הבהמה (נחשב מחמת עצמן).

(מח. שליש)

חלק ב – דינים נוספים בהקשר לחומרי ההטמנה

א. מוקצה במוכין

סתם מוכין הם מוקצה, אך אם מטמין בהם זה נחשב "הכנה" ואינם מוקצה.

האם מספיק שהטמין פעם אחת?

            אביי – לא, השימוש להטמנה היה חד פעמי, כי אדם מעדיף תבן.

                        ניסיון ראיה – "טומנין בגיזי צמר… ואין מטלטלין".
דחייה – אולי זה אם לא הטמין (והחידוש: שהם מוקצה למרות שניתן לשבת עליהם).

ב. אגב, מכה בפטיש בכלים

A. הכנסת צמר לכרית –
רב חסדא – מותר (תשובה: בישן, שהיו שם ונפלו ומחזירם),
ברייתא – אסור (תשובה: בחדש).
(וכן מפורש בברייתא נוספת החילוק בין ישם לחדש)

B. פותח בית צוואר

בברייתא הנ"ל – מתירין אבל לא פותחין, וכן רב – חטאת (תשובה: זה חיבור (חלק מהבגד))
מתקיף רב כהנא (ברייתא קמו.) – מותר להוריד מגופת חבית (תשובה: זה אינו חיבור, אלא מודבק מבחוץ)).

(מח: 2+)

ג. אגב הנ"ל, חיבור זמני לעניין טומאה והיטהרות מטומאה

הקדמה – הקריטריונים שנבדוק: 1. שעת מלאכה או אחריה. 2. אחריה – האםפ יש לו עדיין קצת עניין בחיבור. 3. האם החיבור מהתוי (כמו במספריים) או לא (כמו בשלל של כובסים).

(מח: שליש תחתון)

C. ת"ר – מספרים של פרקים – חיבור לטומאה אך לא להזאה

            מקשים – ממה נפשך!

            תשובה רבא –

• בשעת מלאכה – חיבור לשניהם מן הדין.
• שלא בשעת מלאכה – אינו חיבור לשניהם.

וגוזרים בשניהם לחומרא (בשעת מלאכה אינו חיבור להזאה, שלא בשעת ממלאכה חיבור לטומאה).

(מח: שליש)

B. תאי אחסון מחוץ לכירה

כאן החיבור לא מהותי ולכן מקלים יותר:

מחלוקת ר"מ ור"ש (משנה בכלים) – תאי אחסון שמחוברים לכירה מבחוץ

ר"ש – אין חיבור כלל

ר"מ – יש חיבור חלקי (נטמאים במגע אך לא באוויר (למרות שזה כלי חרס).

מקשים עליו – ממה נפשך!
תשובה – זאת רק גזירה דרבנן, ולא גזרו על האויר, כדי שיזכרו שזה דרבנן ולא ישרפו על זה תרומה. (כאן לא שייך הזאה)

A. שלל של כובסים ומקל של קרדום –

בשעת מלאכה – הכובסים כמו הכירה (רק לר"מ ורק מדרבנן) והמקל כמו המספריים (מדאורייתא).
שלא בשעת מלאכה –

משנה בעוקצין/פרה – שלל של כובסים – חיבור (גם שלא בשעת מלאכה (אחרי הכיבוס).
משנה בכלים – מקל כידית לקורדום – חיבור רק בשעת מלאכה.
תשובת ר' זירא – יש הבדל מציאותי:

בשלל – נוח לו שישארו קשורים (שאם יתלכלך יכבס שוב),
במקל – מיד אחרי המלאכה אין לו צורך במקל וזורקו.