לרפואת הנערה תהילה רבקה בת רחל הי"ו בתוך שאר חולי ישראל
להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף מה
(מה. שורה 1 – מה: שליש תחתון)
ע"ז מחוברת לקרקע
א. משנה –
A. הרים וגבעות לא נאסרים בהנאה (ת"ק ורי"ס הגלילי).
ת"ק מביא פסוק לאסור הנוי "עליהם", רי"ס הג' מביא פסוק להתיר ההרים (על ההרים – ולא ההרים).
[מחלוקת ראשונים אם נחשבים ע"ז (העובדם חייב מיתה, לא אוסרים תקרובת)].
B. למה אשירה נאסרת (למה לא: 1. מחוברת. 2. גם בה יש פסוק – "ותחת כל עץ") –
סברא – כי יש בה תפיסת יד אדם (הוא נטע אותה).
ומה עם הפסוק – ר"ע – זה רק סימן לבנ"י.
ג. מחלוקת ת"ק ורי"ס הגלילי
A. ר"ל – נוי ההרים – לת"ק נאסר ("עליהם") ולרי"ס הג' מותר.
B. רב ששת – נטע ואח"כ עבד – ת"ק מתיר (שהרי מחובר), רי"ס הג' אוסר שהרי יש בו תפיסת יד אדם.
ד. המצבים והדעות באשירה
A. שלושה מצבים –
נטע לשם ע"ז – ודאי נאסר.
גדל מעצמו – לא נאסר כלל.
נטע ואח"כ עבד – שלוש רמות אפשריות:
מותר, אסור מה שיגדל מכאן ולהבא, גם העיקר שכבר היה – אסור.
B. במשנה – ת"ק מתיר לגמרי, ורי"ס הג' אוסר (כי יש בזה תפיסת יד).
רי"ס בר"י – גם כן אוסר בנטע ואח"כ עבדה, והמקור:
"ואשריהים תשרפון באש" – אם נטע מראש לע"ז,
ומהייתור של "ואשריהם תגדעון" – לומד שנאסר גם לאחר שנטע, אך רק מה שגדל אח"כ (ובשיעור הבא נראה מה לומדים מכאן רבנן).
