Download

סיכום הדף היומי – עבודה זרה ד

(ד. רבע עליון – ד: 4 שורות מלמטה)

 הדין של הקב"ה

א. סתירות בין פסוקים

1. סתירה לגבי כוחו של ה': במלחמה עם כוח, בדין – בלי (אחרת אף אחד לא יעמוד בדין).

2. סתירה לגבי חימה: A. יש לה' חימה, אך נשבע לא להשתמש בה (והלוואי שלא נשבעתי). B. כלפי הגוים – חימה, כלפי עמ"י – ללא חימה.

ב. ה' ישמיד את הגוים (רק אם אין להם זכויות).

ג. מדרשים שבמהלך ההסטוריה ה' מעניש את עמ"י לאט לאט, כדי שיהיו זכאים לעוה"ב, ולגוים לא עושה כך, אלא מעניש בבת אחת בעוה"ב.

1. רבא – “אך לא בעי" לא ידון את עמ"י בחורבן של "עוה", אלא "בפידו" כמו תרנגולת שמנקרת לאט, וכך יזכו ל"שוע" (ישועה) [עוד שני הסברים – ה' אוסף את מצוותיהם לחשבון גדול, ובזכות שמשוועים לה' – נושעים].

2. (2-3) ה' מייסר את עמ"י בממון או בייסורים, כדי שיזכו לעוה"ב, אך עמ"י לא מבין ומדבר על ה' כזבים/חושב רע על ה'.

3. “רק אתכם ידעתי… על כן אפקוד" – ר' אבהו למין – דווקא בגלל האהבה, ה' נפרע מאיתנו לאט לאט ולא בבת אחת.

[ד. דרך אגב – ה' לא ממית צדיקים גמורים].

ה. זעם ה' –

A. קושיא – אם זועם בכל יום, וא"אלעמוד בפני הזעם, איך אנו קיימים? 1. הציבור יכול לעמוד. (2. על פי הברייתא – הזעם הוא רק רגע אחד).

B. ברייתא – זעם של רגע

הברייתא – 1/53848 של שעה (6 מאיות של שנייה), ורק בלעם ידע לכוון לאותו רגע (יודע דעת עליון). [לא ייתכן שיודע ממש דעת עליון, שהרי אפילו אתונו ניצחה אותו בטענות]. וה' עשה צדקה עם ישראל שבאותם ימים לא זעם גם באותו רגע, וכך קללות בלעם לא הועילו.

הגמרא – אורך הרגע – כזמן שלוקח לומר "רגע”.

מתי אותו רגע – בשלוש שעות ראשונות (אז המלכים שמים כתריהם ומשתחווים לחמה. רב יוסף – לא להתפלל מוסף של ראש השנה ביחידות באותם 3 שעות). וסימן – שהכרבולת של התרנגול אדומה לחלוטין.

[אגב, ר' יהושוע בן לוי רצה לנצל רגע זה נגד מין, אך הבין שעדיף שלא].

ו. מימרות של ריב"ל

1. "היום לעשותם" (ולא בעוה"ב), מחר לקבל שכר (ולא בעוה"ז).

2. "יתנו עידיהן ויצדקו" – שמעשי עמ"י יעידו לטובתם לעוה"ב.

3. בעתיד לבוא יטרפו את המצוות של עמ"י בפניהם של הגוים.