לרפואה שלימה ומהירה לגיסו של אחד הלומדים
יצחק חיים בת חוה רחל הי"ו בתוך שאר חולי ישראל
להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף לב
(לב. שורה 3 – לב: 4 שורות מלמטה)
א. חרס הדרייני – שספוג ביין ופולט אותו
A. נקרא כך על שם אדריינוס קיסר.
B. ריב"ל – האיכות של היין הנפלט (אפילו בפעם השלישית) כמו יין משובח שלנו.
C. האם עצם החרס אסור (למשל – שימוש בו כדי לייצב מיטה) – מחלוקת ר"א ורי"ח.
a. מקשים על המתיר מברייתא שאוסרת שימוש בנאדות יין מעור לצרכים שונים. תירוץ – שם זה גזירה שמא יבקע הנוד וישתמש בנאד לתפירה הנאד שלו.
b. מקשים על האוסר – למה בקנקנים מתירים? כי בחרס המטרה היא שהיין יצא, בניגוד לקנקנים.
D. שמעון בן גודא העיד על ר"ג ששתה מכלי גוים, בברייתא אחת לא הודו לו ובברייתא אחרת הודו. תירוצים: חכמים לא הודו ור"ג הודה. 2. זה שני שמעון שונים.
ב. עורות לבובין – מנהג הגוים לנקב עור זה בחייה לע"ז. רשב"ג – דווקא בעגול.
A. בברייתא – יש שני תנאים לאיסור: 1. עגול (כרשב"ג). 2. שרואים טיפת דם (סימן שניקח מחיים. אא"כ כבר מלחו שאז אסור גם בלי דם).
B. רב יוסף – הלכה כרי"ש. למסקנת הסוגיא – לדעה אחת – ת"ק חולק על רי"ש, לדעה אחרת – אין חולק.
ג. בשר שכבר נכנס לבית הע"ז אסור, שמא זבחו אותו לע"ז, אך לפנ"כ – מותר.
A. ר"א חולק ואוסר גם לפני שנכנס (כי סתם מחשבת גוי לע"ז).
B. בשר שיצא אסור כתקרובת. המקור – היקש למתים (מכך שנקרא זבחי מתים. הובא גם במקור ליין נסך בדף כט).
2 תגובות
לאחרונה ישנן בעיות ברצף השיעורים והתכנית נתקעת פעמים רבות . מה המלצתכם ?
ניסית במחשב אחר?
מישהו עוד נתקל בזה?