רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף
סיכום הדף היומי, גמרא מכות דף כא
(סוגיית שרט בדף הקודם, ואח"כ מהמשנה – 8 שורות לפני סוף עמוד ב)
רצף של משניות על איסורים שיש עליהם מלקות
א. איסור שריטה
"וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'" (ויקרא פרק יט, כח).
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת (דברים יד, א).
- A. הקדמה:
רבנן – שריטה (ביד) וגדידה (בכלי) הם שני איסורים.
רי"ס – איסור אחד (אמנם לוקה פעם אחת לרמב"ם) (ועובר על שניהם, וניתן ללמוד מאחד לשני) (וכן שמואל).
- B. הדינים במשנה:
- דווקא על מת.
- במשנה – שריטה אחת על חמישה מתים או להפך – חייב חמש פעמים.
מקור:
ושרט – גם 5 על מת אחד.
לנפש – 1. לרבנן – דווקא על מת. 2. לרי"ס – גם 1 על 5, ודווקא על מת לומד מאיסור גדידה).
ב. איסור כתובת קעקע
(זו המשנה האחרונה ברצף המשניות עם האיסורים שיש עליהם מלקות)
- A. תנאים – כתיבה + חירור העור.
ורב מלכיא מחמיר מדרבנן גם באפר על פצע (גם כשעושה בשביל ריפוי),
ורב אשי מתיר, כי ברור שזה בשביל ריפוי).
(בסוגריים הגמרא מביאה כללים שנזכור מתי זה רב מלכיא ומתי רב מלכיו).
- B. דעת ר"ש – רק בכתיבת השם ("אני ה'"),
רב אחר בריה דרבא – שם ה',
רב אשי – שם עבודת כוכבים – "אני ה'", ולא אותה עבודת כוכבים.
ג. כמה פעמים חייב
א. עושה אותו איסור כמה פעמים
- A. ההתראה מחלקת לחיובי מלקות שונים, דוגמאות – איסורי נזיר ולבישת כלאיים.
- B. לגבי לבישת כלאיים (פעולה מתמשכת) – כאן המשנה אומרת שגם פושט ולובש (כלומר פעולה נפרדת), ובגמרא נחלקו עד כמה צריך פעולה נפרדת: (3 דעות שונות מהמקל למחמיר):
בהתחלה חשבו – צריך לפשוט וללבוש ממש.
רב ביבי (לגרסת הב"ח) – מספיק שמוציא את ידו מהשרוול ומחזיר.
רב אשי – לא צריך פעולות נפרדות, אלא רק לחכות זמן שמספיק לפשיטה ולבישה.
ב. עושה פעולה אחת ומתחייב כמה איסורים
- A. הדוגמא במשנה – חורש בשדה:
- שור וחמור יחדיו.
2-3. אם שניהם בכורות עובד בבכורות.
- שדה כלאיים (חרצן ענבים ותבואה יחד).
- שמיטה.
- יו"ט.
7-8. בבית הקברות (כהן ונזיר).
חנניא בן חכינאי – גם יכול ללבוש כלאיים (אך רבנן – זה לא חלק מהחרישה, אך חנניא – הרי גם כהן ונזיר זה לא חלק, ורבנן (ברטנורא) – שם אין לו מקום אחר לחרוש בו, אך הוא יכול ללבוש בגד אחר).
- B. לגבי זריעת כלאים:
לר"ע עובר כי מקיים (ולכן גם מי שמכסה את הכלאיים בעפר חייב, וכמשנתנו). לרבנן – רק על זריעה.
ר"ל – המשנה לכאורה כר"ע, כי החורש כלאיים לוקה
אך מחדש ר' ינאי שגם לרבנן שלא מחייבים על קיום, עובר כזורע, כי החיפוי על ידי עפר נחשב זריעה.
- C. בהמשך הסוגיה – איסורים נוספים שהמשנה יכלה לכאורה להזכיר.
