לעילוי נשמת ר' חיים רפאל בן ר' בן ציון שלום ז"ל
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מנחות לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי, מנחות דף סז
(סז. 1+ עד סז: במשנה)
(סו: 11-)
חלק א (רבא מאתמול) – לגבי תרו"מ – מירוח הקדש וגוי
מירוח הקדש – פוטר
דברים יח, יד – "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ…"
מירוח גוי – מחלוקת:
רי"ס ור"ש – פטור
ר"מ ור"י – חייב
הסבר (מהגמרא בהמשך) – כי יש עוד שני מיעוטים:
דברים יב, יז – "לֹא־תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"
דברים יד, כב – "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"
ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות גוי.
(ולמה למעט הקדש ולרבות גוי, ולא להפך?
כי יותר מסתבר למעט הקדש שעוד יותר רחוק מאיתנו שהרי צריך פדיון (רש"י)).
(סז. 1+)
חלק ב – לגבי חלה – גלגול הקדש וגוי –
- A. נקדים – לגבי חלה יש רק מיעוטים (במדבר טו, כ-כא) –
"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ. מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם",
ולכן כאן לא עושים מיעוט אחר מיעוט לרבות, אלא אפשר למעט – שהקדש + גוי פוטרים (לגירסת תוס'). - B. ואכן המשניות בחלה פוטרות –
המשנה בפרק ג, ג – פוטרת בגלגול הקדש
והמשנה בפרק ג, ו – פוטרת בגלגול גוי,
(סז. 9+)
- C. אבל לגבי גלגול גוי – רבא בכ"ז מתלבט –
לרי"ס ור"ש – שמירוח גוי פוטר ממעשרות – גם כאן אין סיבה שלא לפטור
אבל לפי ר"מ ור"י – שבמירוח גוי מחייבים (כאמור, כי מיעוט אחר מיעוט לרבות)
אולי גם בגלגול גוי מחייבים – כי נלמד גז"ש ממעשרות לחלה?
(לגבי מעשרות – "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ…" (דברים יח, יד)
לגבי חלה – "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" (במדבר טו, כ)
ובסוף אכן כך מכריע: מי שמחייב במעשרות, מחייב בחלה.
(סז. שליש תחתון)
קושיות רב פפא ורבינא – מברייתות שעולה בהן שתרומת גוי חייבת (כר"מ ור"י), וחלה פטורה!
תשובה – באמת שתי הברייתות כרי"ס ור"ש שפטור בשניהם.
אלא שבתרומה גזרו שתבואתו חייבת – משום בעלי כיסים.
לסיכום יוצא לרבא –
ר"מ ור"י – חייב בתרומה, וממילא גם בחלה.
רי"ס ור"ש – מדאורייתא פטור בתרומה וחלה,
אבל רבנן גזרו על תרומה (ולא על חלה).
(סז. 1-)
חלק ג – הגזירה לפי רי"ס ור"ש –
כאמור: מדאורייתא פטור בתרומה וחלה,
אבל רבנן גזרו על תרומה (ולא על חלה).
למה גזרו בתרומה ולא בחלה?
בתרומה גזרו – משום בעלי כיסים
(שאנשים שיש להם הרבה תבואה יתחמקו מתרו"מ על ידי שימכרו את התבואה לגוי שיעשה מירוח, ואז יקנו בחזרה).
והרי גם כאן יכול להיפטר בדרך מותרת?
כי כדי לחייב בתרו"מ צריך מירוח + ראיית פני הבית דרך השער הראשי,
אז אם הכניס לבית במוץ (לפני המירוח), ורק בבית עשה מירוח,
או אם הכניס דרך שער אחורי (גגות וקרפיפות) – ייפטר!
(והרמאות הזאת מותרת כי לא היה את כל התנאים כדי להתחייב,
בניגוד למכירה לגוי שהיה הכל ורק עשה טריק כדי להיפטר)
תשובה – הוא מתבייש לרמות כך, כי כולם רואים,
ולכן יעדיף לרמות ע"י מכירה לגוי (שזאת רמאות אסורה), ולכן גזרו על המכירה.
בחלה לא גזרו – כי מי שרוצה להיפטר יש לו דרך מותרת,
וזה לעשות עיסות של פחות מכשיעור (5/4+ קמח, שהם 43 וחמישית ביצים),
(והרמאות הזאת מותרת כי לא היה את כל התנאים כדי להתחייב,
בניגוד למכירה לגוי שהיה הכל ורק עושה טריק כדי להיפטר)
וכאן לא מתבייש לעשות כך, כי זה בבית בצנעא.
