לרפואת רפאל ישי אליהו בן רונית הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף
סיכום הדף יומי, שבועות דף מט
(מט. מתחילת הפרק ועד מט: בסיום המסכת (כל הדף הוא פרק אחד))
המשנה – מתי שומרים חייבים חומש ואשם (שבועת הפקדון)
זה הכלל (מסוף המשנה) –
אם השבועה הועילה להם – חייבים
(כלומר שמצד האמת חייבים, ונשבעו על טענה שפוטרת אותם, ואז הודו (אפילו אם הודו אחרי שבאו העדים).
אבל אם השבועה לא הועילה אלא השאירה מצב קיים – פטורים
(כלומר שמצד האמת פטורים ונשבעו על טענה אחרת שפוטרת, או להפך).
ועכשיו נחזור לתחילת המשנה לפירוט –
פתיחה – ארבעה שומרים הם –
שומר חינם – נשבע על הכל ונפטר (אונס, גניבה ואבידה)
שואל – משלם את הכל.
שומר שכר ושוכר – נשבע על אונס (שבורה (נטרפה), שבויה ומתה), אבל חייבים על גניבה ואבידה.
ועכשיו, מה אם נשבעו לשקר:
- שומר חינם –
נשבע על אחת האפשרויות שפוטרות אותו מלשלם (מת, נשבר, נשבה, נגנב או אבד, או איני יודע מה אתה סח)
אם גם באמת פטור (אחת האפשרויות הנ"ל) – פטור מחומש ואשם,
אם באמת מחייב (הוא גנבו) – חייב.
[ואם נשבע שנגנב והוא זה שגנבו חייב כפל (ולא חומש),
אא"כ הודה לפני העדים – שאז פטור מכפל וחייב חומש].
(ואגב, גם גנב רגיל שהודה לפני שבאו עדים נפטר מכפל (ומתשלומי דו"ה).
- שואל –
נשבע על אפשרות שמחייבת אותו לשלם (מת, נשבר, נשבה, נגנב, אבד),
וגם באמת חייב אותו (אחד מהנ"ל) – פטור מחומש ואשם.
נשבע על אפשרות שפוטרת אותו ("מה אתה סח" – כופר בכל), ובאמת מה שקרה מחייב אותו – חייב חומש ואשם.
(מט: רבע)
- שומר שכר –
נשבע על אפשרות שפוטרת (מת, נשבר, נשבה),
אם באמת פטור (אחת האפשרויות הנ"ל) – פטור מחומש ואשם
אם באמת חייב (נגנב או אבד) – חייב חומש ואשם
נשבע על אפשרות שמחייבת (אבד או נגנב),
בין אם באמת פטור (מת, נשבר או נשבה),
ובין אם באמת חייב (באפשרות האחרת) – פטור מחומש ואשם, כי השבועה לא באה להועיל לו.
גמרא –
- לגבי שוכר – יש מחלוקת:
ר"י – כשומר חינם,
ר"מ – כשומר שכר,
לכן אומר רבה בר אבוה – משנתנו כר"מ (ששוכר כשומר שכר).
(ויש גורסים להפך).
- למה כתוב ארבעה שומרים אם בעצם יש 3 דרגות?
הכוונה 4 שומרים עם 3 דינים.
- במקרים בהם פטור על שבועת הפקדון (חומש ואשם), האם לפחות חייב על שבועת ביטוי (קרבן עולה ויורד)?
שמואל – פטור
כי שבועת ביטוי זה דווקא כשיכול להיות גם לשעבר וגם להבא (וכאן לא יכול להישבע להבא שהחמור ימות),
רב (ור' אלעזר בהמשך) – חייב
לא צריך שיהיה גם אפשרות להבא,
מספיק שיכול להישבע הן ולאו (מת או לא מת).
והרי הם כבר אמרו את זה לגבי שבועה שפלוני זרק ארנקו לים?
צריכא – כי אצלנו יש סיבה נוספת לפטור – סברת ר' אמי:
שאומר שאין שבועת ביטוי בשבועת בי"ד ("או נפש כי תישבע לבטא בשפתייים", "כי" = "אם", כלומר שנשבע מעצמו ולא כי בי"ד הכריחו אותו),
ולכן צריך להשמיע את המחלוקת פעמיים – שנדע שזה לא קשור לר' אמי:
ששמואל פוטר גם בים (כלומר גם בלי ר' אמי), ושרב מחייב גם אצלנו (כי חולק גם על שמואל וגם על ר' אמי).
הדרן עלך ארבעה שומרין וסליקא לה מסכת שבועות