לעילוי נשמתו של רפאל בן לבנה וחכם מנשה ז"ל, שהיה מבוני ירושלים.
איש של חסד ואמת, מעשים טובים, צדקה ואהבת האדם והארץ. יהי זכרו ברוך
להקדשת שיעור ליחצו כאן
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מנחות לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי, מנחות דף לב
(לא: שליש – לב: 7-)
דיני כתיבת מזוזה
א. צורת השורות
- רב – שתיים שתיים (שתי מילים בכל שורה) כשירה, אפילו שזה מאוד צר.
- רנבי"צ (ורי"ח) – גם שורות משתנות (2,3,1,2,3,1 וכו') – כשירה, כי זה כמו שירה.
מיתיבי – עשה את מה שאמור להיות רגיל כמו שירה (או להפך) פסולה?
תשובה – זה בספר תורה.
- אבל – בצורת משולש (שורות הולכות ומתקצרות או מתרחבות) – פסולה.
ב. סיום המזוזה
"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ"
רב חסדא – המילים האחרונות "על הארץ" בשורה לבד,
יש אומרים – בסוף השורה
כדי שיצא מתחת ל"הַשָּׁמַיִם" – כדי לקיים "כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל־יְרֵאָיו" (תהלים קג).
יש אומרים – בתחילת השורה
(כמו שרחוקים השמיים והארץ), וכן נהוג.
(לא: 4-)
ג. פרשיות סתומות או פתוחות
בתורה שתי הפרשיות (שמע + והיה) סתומות אחרי:
מה לגבי המזוזה –
- A. ר' חלבו מעיד על רב הונא: רב הונא – סתומות
מיתיבי – רשב"א – ר"מ עשה פתוחות (והסביר שאמנם בתורה סתומות אבל עם פרשיות אחרות, ואילו במזוזה לוקחים שתי פרשיות לא סמוכות אז לא שייך שיהיו סתומות),
ואמר רב שכן ההלכה.
תשובות:
(לב. 5+)
- זאת מחלוקת,
וכשרב אמר שכן ההלכה, לא התכוון לפתוחות אלא לנושא אחר בברייתא (רווח, נראה בהמשך).
(דילוג לב. 5+ עד שליש תחתון)
- רנבי"צ – אין מחלוקת, ורשב"א ורב התכוונו – עדיף סתומות, אבל אפשר גם פתוחות.
- B. הערות – ראיות לטובת סתומות –
(חזרה ל7+)
- לרב –
שהרי רב ידוע כמי שהולך לפי מנהג העולם, ומנהג העולם בסתומות.
איפה רואים שהולך לפי המנהג – לגבי חליצה:
בתורה כתוב "נעל",
ובזמנם היו שני סוגים – מנעל וסנדל, והעולם נהג בסנדל,
ואמר רב שאם יבוא אליהו ויאמר שאסור בסנדל – אין שומעים לו כי העם נהגו בסנדל.
[אמר גם לגבי מנעל, ויש שתי גרסאות מה אמר –
רב כהנא – חז"ל גזרו שלא לעשות במנעל,
ואמר רב שאם יאמר אליהו שמותר במנעל – שומעים לו
רב יוסף – לא היתה גזירה נגד מנעל,
ואמר רב שאם יאמר אליהו שאסור במנעל – שומעים לו].
(חזרה למטה – 7-)
- לר"מ (וכולם) –
ברייתא – ספר תורה/תפילין שבלו – לא עושים מהם מזוזה, כי זה הורדה בקודש.
משמע שאם זה לא היה הורדה – עושים.
והרי בתורה הם סתומות, אז איך נעשה מהם תפילין פתוחות?
אלא ודאי שהם סתומות, וגוזר את הפרשיות ותופר במקום הסתימה ויוצר סתומות (רשב"א).
דחייה – אולי הכוונה להשלים,
כלומר שחסרה לו רק שורה אחת וגוזר מהתורה ותופר במזוזה, ונשאר פתוחות.
- C. אגב, בימינו יש מנהגים שונים (וראה תוס' לב. "האידנא" מה נחשב סתומות ומה פתוחות)
(הגענו ל4-, ועכשיו נחזור ללא: 4- להשלמת הלכות)
ד. השלמת הלכות (שלא הזכרנו תוך כדי הסוגייה הקודמת)
- A. ר' חלבו ראה את רב הונא –
- סתומות, כנ"ל.
- כורך משמאל לימין (מ"אחד" ל"שמע")
- B. בברייתא של רשב"א שראה את ר"מ:
- פתוחות, כנ"ל.
- כותב על הדוכסוסטוס (השכבה הפנימית של העור).
- כותב כמין דף (עמודה אחת), כנ"ל.
- עושה ריווח למעלה ולמטה
(לב. 5+)
[כמה ריווח – כמו אטב של ספרים, ששומר שהקלף לא יתגלגל כשכותבים].
(חזרה לסוף לב. 4-)
ה. שימוש בתפילין לצורך מזוזה
ראינו ברייתא – שלא משתמשים בתורה ותפילין לצורך מזוזות כי זה הורדה בקודש.
והרי יש עוד בעיות:
- A. סתומות/פתוחות – כבר דיברנו.
- B. והתניא –
תפילין כותבים על קלף (השכבה החיצונית של העור, על הצד הפנימי (לכיוון הבשר))
ומזוזות על דוכסוסטוס (השכבה הפנימית, על הצד החיצוני, לכיוון השיער),
ויש ברייתא שאם שינה בזה ובזה – פסול!
תשובות:
- במזוזה – מצווה יותר בדוכסוסטוס, אבל בדיעבד כשר גם על קלף.
והרי הברייתא אמרה שאם שינה בזה והזה פסול?
תשובה – הכוונה לשני שינויים בתפילין – 1. אם כתב על הקלף אבל על החלק החיצוני (לכיוון השיער). 2. אם כתב על דוכסוסטוס.
(לב: 1+)
- זאת מחלוקת תנאים: הברייתא הנ"ל אכן פוסלת, אבל ר' אחאי מכשיר:
[יש הבנות שונות בשבת עט: מה המחלוקת, לענייננו מספיק שיש דעה ש:
או – בדיעבד אפשר גם מזוזה על קלף,
או בדיעבד אפשר גם תפילין על דוכסוסטוס ועמיד שלקח תפילין שנכתבו על דוכסוסטוס והשתמש בהם למזוזה].
(לב: 6+)
- C. והרי בתפילין אין שרטוט ובמזוזה צריך שרטוט?
כפי שאמר רב מניומי ורב מנימין (הלמ"ס).
תשובה – זאת מחלוקת תנאים,
דתניא – ר' ירמיה – תפילין ומזוזות לא צריכות שרטוט
(וגם נכתוב בעל פה, כי אין חשש שיטעה).
(לב: באמצע)
ו. כבוד ספר תורה
(אגב שלעיל ר' חלבו העיד על רב הונא שעשה סתומות, עכשיו מעיד עוד משהו)
רב הונא – לא ישב על מיטה שמונח עליה ספר תורה, אלא העביר את הס"ת על כד.
אך רבה בב"ח – מותר,
ואמנם יש סיפור על ר' אלעזר שנבהל כשגילה שיש ס"ת על המיטה,
אך שם זה כי הספר היה נמוך ממנו (וכאילו היה על הקרקע),
אך אחרת – מותר.
