בבא מציעא כ – הדף היומי

לעילוי נשמת יעקב-צבי בן מיכאל-חיים וציפורה ז"ל
ולעילוי נשמת מרים בת ר׳ שלום הכהן ובכורה ז"ל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף כ

תקציר הדף היומי –
א. מקרים בהם אין חשש להחזיר שטרות שנמצאו: 1. שטרות שלא קשורים לפירעון ו/או שנכתבו על ידי בית דין. 2. שטרות שיש בהם סימן (מספר וצורת הכריכה, או סימן נסיבתי).
ב. "סימפון" (שובר שמעיד שחוב נפרע) שנמצא אצל המלווה – אין לו משמעות, אלא אם כן נמצא בין שטרותיו הקרועים, עדיו מעידים שנפרע, קוים בביתדין, השליש מעיד שנפרע או שנכתב על השטר חוב עצמו.

סיכום הדף יומי –

המשך המוצא שטר

א. משנה – מקרים בהם אין חשש: כשהשטר נכתב ע"י הבי"ד

כאן אין חשש שכתוב ולא נתנו, מזויף, או פרעון:

1. אגרות שום – שטר למלווה שיקח משדותיו של הלווה
2. אגרות מזון – שהבעל קיבל על עצמו לזון את הבת של אשתו
3. שטרי חליצה ומיאון – שטר ראיה שהיתה חליצה ומיאון
4. שטרי בירורין –

פרוטוקול של הטענות בבי"ד
או – רב ירמיה – מי בחר איזה דיין

5. "וכל מעשה בי"ד הרי זה יחזיר" –

לכאורה הכוונה לשטר חוב, וראינו בדפים האחרונים –
שמואל – שלא חוששים לפרעון, ויכול להחזיר,
רבא ורי"ח – כן חוששים, ואילו כאן זה שטרי חלטאתא ואדרכתא (אחד שיגבה את שדה הלווה, ואחד אחרי שהוא גבה להראות שזה שלו)

ר' זירא – בזה לא שייך פרעון,
רבה – שייך פרעון, אלא שכאן מצופה שאם פרע יקרע מיד את השטר.

ב. עוד יישום של "וכל מעשה בי"ד הרי זה יחזיר" – לגבי המוצא גט אישה

רבא – אין חשש להחזיר את הגט,

אא"כ (דף יח) –
1. שיש שיירות מצויות. 2. שידוע שיש עוד זוג מאותו מקום עם אותם שמות.

שואל רב עמרם – איך אתה לומד גט (איסורים) ממשנתנו (ממון)?
עונה רבה – משנתנו גם באיסורין (שטרי חליצה)

ואחרי שהתווכחו פקע עמוד בית המדרש!

ג. החלק השני במשנה – יש שטרות שמחזיר כי יש סימן למי זה שייך

(בדף הקודם ראינו סימן למשל נקבל בצד אות פלונית, עכשיו נראה סימנים חיצוניים יותר) –

1. באריזה –
   חפיסה (חמת מעור),
   דלוסמקא (סוג של קופסא)

2. בצורת הקשירה יחד – תכריך ואגודה:
   שתי הבנות:
3. תכריך – 3 שטרות קשורים יחד, אגודה – כל אחד קשור בפנ"ע, והם קשורים יחד.

דחייה – מה הסימן בזה?

1. ר' חייא – בשני המקרים מדובר על כריכה, וההבדל –
   תכריך – מגלגלים אותם זה על זה אחד אחרי השני
   אגודה – משכיבים את שלושתם יחד, ואז מגלגלים אותם יחד.

ומה הסימן שצריך המאבד לומר:

1. צורת הקשירה
2. מספר השטרות + צורת הקשירה.

3. רשב"ג – סימן נסיבתי, למשל מצאתי 3 שטרות

לווה אחד ושלושה מלווים שונים – ברור שזה של הלווה.

נסיונות דחיה:
אולי בדיוק שלושתם הלכו לקיים את השטר?  – זה כבר מקוים
אולי השאירו אצל הסופר שהוא יקיים? – לא סביר

שלושה לווים ומלווה אחד – ברור שזה של המלווה,

ניסיונות דחיה –
אולי בדיוק שלושתם הלכו יחד לכתוב את השטר? – זה שלושה כתבי יד שונים
אולי הלכו לקיים? – הלווה לא מקיים

 ד. מלווה מצא סימפון שאומר ששטר מסוים מחול

רב ירמיה – אין לזה משמעות

כי אולי זה לא שהלווה פרע, אלא המלווה רק כתב את זה שיהיה לו, אם הלווה יביא לו כסף, ולמלווה לא יהיה כרגע את השטר לתת לו, אז יתן ללווה את הסמפון.
וזה נכון לא רק בסמפון של סופר אלא גם בכתב ידו.

מקרים בהם כן מתייחסים לסמפון ואומרים שהחוב נפרע:

1. המלווה מצא את הסמפון בין שטרותיו הקרועים,

כי כיוון שזה בשטרותיו הקרועים זה מראה שכבר השתמש בסמפון, כלומר הלווה שילם, ורק מאיזשהי סיבה לא נתן את זה ללווה.

2. אם העדים החתומים על הסמפון אומרים שאכן החזיר את החוב.
3. אם הסמפון קוים בבי"ד.
4. אם הסמפון אצל שליש, והשליש אומר שהחוב נפרע.
5. אם הסמפון כתוב על השטר חוב עצמו.

הדרן עלך שנים אוחזין