מנחות כח – שיעור הדף היומי

לעילוי נשמתו של רפאל בן לבנה וחכם מנשה ז"ל, שהיה מבוני ירושלים.
איש של חסד ואמת, מעשים טובים, צדקה ואהבת האדם והארץ. יהי זכרו ברוך
להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מנחות לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי, מנחות דף כח

(כח. במשנה – כט.11+)

דינים המעכבים או לא מעכבים במנורה

הפסוקים:

שמות כה –

לא – וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃

לב – וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה  קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃

לג – שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃

לד – וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ׃

לה – וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃

לו – כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃

לז – וְעָשִׂיתָ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶיהָ׃

לח – וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר׃

לט – כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כׇּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃

מ – וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר־אַתָּה מׇרְאֶה בָּהָר׃ {ס}

במדבר ח, ד –

"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד־יְרֵכָהּ עַד־פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא…"

חלק א – במשנה – שבעת קני המנורה ושבעת נרותיה מעכבים זה את זה

מקור:
לגבי הקנים – פסוק לו – "כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ" – שיהיו כך.
לגבי הנרות – נלמד מהקנים, שהרי מטרת הקנים היא הנרות (הרי"ד).

חלק ב – זהב ומקשה אחת (עשת)

א. ת"ר – הזהב לא מעכב (ואפשר שאר מיני מתכות), עשת מעכב (ואם עשה מגרוטאות פסול)

מקור –

1. פסוק לא – "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ" – יִהְיוּ מתייחס לזהב.

מקשים – הרי "יִהְיוּ" מתייחס גם למִקְשָׁה?

תשובה: "יִהְיוּ" – מעכב (דווקא מקשה), אך "תֵּעָשֶׂה" – מרחיב (לאו דווקא זהב)

אך שוב מקשים – למה בחרת דווקא כך ולא הפוך?

(כח. מתחת לאמצע)

2. כתוב בפרשייה כמה פעמים מקשה – לומר שמעכב.

ומקשים – אבל כתוב גם כמה פעמים זהב!

תשובה – להכל יש דרשות חוץ ממקשה מיותרת שמלמד שמעכב:

שמות כה –

לא – וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ

זהב – לכתחילה זהב, אבל בדיעבד לומדים בסעיף ב שאפשר גם מעוד חומרים (כלל פרט וכלל או ריבוי מיעוט ריבוי).

מקשה – הדין הבסיסי שצריכה מקשה

לו – כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר

זהב – "כֻּלָּהּ… זָהָב" – רק אם היא זהב צריכה גביעים כפתורים ופרחים (תוס').

מקשה – ללמד שמקשה זה מעכב!

[ולמה לא דורשים שרק אם היא זהב צריכה עוד 6 קנים מלבד המנורה האמצעית?

תשובה – כי ודאי שתמיד צריכה, אחרת זה לא מנורה אלא פמוט].

לח – וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר

זהב – פשט: שגם הכלים צריכים להיות זהב.

לט – כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כׇּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה

זהב – שרק אם היא זהב צריכה להיות כיכר.

במדבר ח, ד – "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד־יְרֵכָהּ עַד־פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא…"

זהב + מקשה 1 – רק אם היא זהב צריכה מקשה.

מקשה 2 – למעט את החצוצרות שמקשה אצלם לא מעכב (נרחיב בחלק ד).

(דילוג על החצוצרות: כח. 5- עד כח: 9+)
(סיכמנו שזהב לא מעכב, אבל איזה חומרים זה מתיר?)

ב. פסוק לא – אז אם לא רק זהב, מאיזה חומרים אפשר? מח' רבי ורי"ס בר"י –

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה…" –
וְעָשִׂיתָ – מרחיב, זָהָב – מצמצם, תֵּעָשֶׂה – מרחיב.

ברייתא א (רב פפא) –

כסף כשרה,

מתכות אחרות (עופרת, בדיל וכו') – מחלוקת:

שניהם דורשים בכלל-פרט-כלל, וצריך משהו שדומה לפרט (זהב) –

רבי – פוסל – כי צריך שיהיה דומה לזהב בכך שחשוב (לכן רק כסף)

 רי"ס בר"י – מכשיר – כי מספיק שיהיה דומה לזהב בכך שהוא מתכת.

עץ, אבן, חרס וכו' – פסולה לפי כולם, לא דומים לזהב משום בחינה.

ברייתא ב – רב יוסף –

כסף ושאר מתכות – כשרה

עץ – כאן המחלוקת:

רבי – פוסל – דורש בכלל פרט כלל – וצריך שיהיה דומה לזהב בכך שהוא מתכת

 רי"ס בר"י – דורש ריבוי מיעוט ריבוי – ומרבה הכל, מלבד חרס שהוא הכי בזוי

חרס – פסול לפי כולם.

ורב יוסף מוכיח את הברייתא שלו מעוד שתי ברייתות שברור בהם שבמתכות לפי כולם כשרה, ורק נחלקו בעץ.

(כח: רבע תחתון)

חלק ג – שמואל – תיאור מבנה המנורה

הערות –

1. הגמרא מביאה את הפסוקים של הגביעים והכפתורים,
   אבל מה המקור של הפרח התחתון? (כתוב שבכל קנה יש פרח, ושבמונרה (המרכזית) יש "כפתוריה ופרחיה" (2)

תשובה – "עד ירחה עד פרחה".

2. רב – הגובה היה רק 9

מקשה רב שימי – הרי כתוב שהיה צריך לעלות על מדרגות כדי להטיב את הנרות, ואם זה 9 זה נמוך ולא צריך מדרגות.

תשובה – גם רב מסכים לשמואל שהיה 18,
ורק התכוון ל9 מגובה הקנים ומעלה.

(חזרה מדף כט. לכח. 5-)

חלק ד – החצוצרות

במדבר י, ב – "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת־הַמַּחֲנוֹת".

א. הכסף מעכב, המקשה לא.

כי כתוב "וְהָיוּ" שזה מעכב,
ואיך יודעים שהכוונה לכסף ולא למקשה?
כי כבר למדנו מהמנורה שדווקא שם מקשה מעכב ולא בחצוצרות.

ב. כל הכלים שעשה משה הם גם לדורות, מלבד החצוצרות

לכאורה כי כתוב "עֲשֵׂה לְךָ",

והרי גם בארון כתוב "לך",
ושם דורשים ביומא (ג:) שהכוונה מהכסף שלך משה, או שה' היה רוצה שזה יהיה מהכסף שלך משה, ולא דורשים שזה רק לימי משה

תשובה – בחצוצרות כתוב פעמיים "לך" – "עֲשֵׂה לְךָ… וְהָיוּ לְךָ".