לרפואת שלמה בן נתן שעבר ניתוח חירום בראשו
להקדשת שיעור ליחצו כאן
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מנחות לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי, מנחות דף י
הקדמה – טהרת המצורע (ויקרא יד)
ביום הראשון שתי ציפורים גילוח וטבילה
ביום השביעי מגלח וטובל
ביום השמיני מביא קרבנות (אשם חטאת ועולה, מנחה לוג שמן) –
שוחט את האשם, את הדם שמים על המצורע (על תנוך אוזנו הימנית, בוהן יד ימין, בוהן רגל ימין),
אח"כ כהן א' יוצק שמן לתוך כף ידו השמאלית של כהן ב', ואז כהן א טובל אצבעו בשמן שביד כהן ב', ומזה 7 פעמים כנגד קה"ק ואז נותן על המצורע במקומות בהם לפני כן שמו את הדם, ואת השאר על ראשו.
אח"כ מקריבים את שאר קרבנות המצורע (חטאת ועולה).
הדם:
(יד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית׃
השמן:
במצורע עשיר –
(טו) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִלֹּג הַשָּׁמֶן, וְיָצַק עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית.
(טז) וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה'.
(יז) וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, עַל דַּם הָאָשָׁם.
במצורע עני (מביא שני תורים כחטאת ועולה)
(כו) וּמִן הַשֶּׁמֶן יִצֹק הַכֹּהֵן, עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית.
(כז) וְהִזָּה הַכֹּהֵן בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה'.
(כח) וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם.
קמץ בשמאל פסולה – המקור
לומדים מפסוקי טהרת המצורע (ויקרא יד) –
- ר' זירא – פסוק טו ועוד – במצורע כתוב "כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית" (טו), משמע שבשאר התורה סתם כף זה ימין, ובקמיצה כתוב "כף" – "וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה" (ט, ז).
הגמרא מקשה על הלימוד,
ומסכמת שבאמת כתוב במצורע 4 פעמים שמאל, וצריך את כולם:
- טו – יכולנו ללמוד שבמצורע זה שמאל ובשאר או שמאל או ימין.
2. טז – בשאר זה דווקא ימין.
וצריך עוד פעמיים בשביל לשלול לימודים אחרים:
- כו – שאכן תלמד כמו שאמרנו, ולא תאמר אין מיעוט אחא מיעוט אלא לרבות.
4. כז – שאכן תלמד עמו שאמרנו, להבדיל בין מצורע לשאר, ולא תלמד להפך – שכמו שמצורע זה שמאל גם השאר שמאל.
דוחה רבא – למה כתוב "הַיְמָנִית" בפסוק יז?
"וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, עַל דַּם הָאָשָׁם" – הרי כבר כתוב שזה על דם האשם, שהיה באותם מקומות!
אלא אומר רבא – זה בדיוק המקור לימין!
(דילוג ט: 2- עד י. 8+)
- רבא – פסוק יז – "וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, עַל דַּם הָאָשָׁם" – "הַיְמָנִית" כאמור מיותר 3 פעמים, אלא בא ללמד גז"ש לתחומים אחרים שצריך ימין:
יד יד – לקמיצה בימין (מש"ל)
רגל רגל – לחליצה בימין (וחלצה נעלו מעל רגלו)
אוזן אוזן – לרציעה בימין (ורצע אדוניו את אזנו במרצע).
ומה רבא לומד מ-4 "הַשְּׂמָאלִית" של ר' זירא –
טו + טז (מצורע עשיר) – שאפשר בשמאל, ושזה דווקא שמאל, ולא ימין.
כו+כז (מצורע עני) – לא דורש כלל, כתנא דבי רי"ש שכל פרשה שנאמרה (מצורע עשיר) ונשנית (מצורע עני) לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה (שהעני מביא עופות ולא בהמות), ולא צריך לדרוש את כל שאר החזרות.
(י. באמצע)
- רבה בב"ח-ר"ל – פסוק טז – "וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית…" – ולומד עיקרון כללי: כל מקום שנאמרה אצבע וכהן, זה דווקא ימין
ואם נבין שהכוונה או אצבע או כהן – נוכל ללמוד לקמיצה (כהן) – "וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה" (ה, יב).
ועכשיו נפרט –
א. האם צריך אצבע וכהן או או אצבע או כהן –
יש כמה אפשרויות של אצבע וכהן –
- a. אצבע + כהן – בדם חטאת – "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ" (ד, כו)
b. רק כהן (כאמור) – בקמיצה – "וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה" (ה, יב))
c. רק אצבע – בהזאת הדם ביו"כ – "ולקח מדם הפר, והזה באצבעו" (טז, יד) - A. בהתחלה הבינו שצריך אצבע+כהן,
אבל אז הקשו – אם כן מה המקור לקמיצה בימין?[1]
- B. אלא מסביר רבא (כאמור) – מספיק או אצבע או כהן
קושיות
מדינים שכתוב בהם כהן ובכ"ז אפשר בשמאל:
- בהולכת האיברים לכבש כתוב "הכהן" ומותר בשמאל?
תשובה – ר"ל התכוון רק לעבודות של כפרה שצריכות ימין.
- בקבלת הדם כתוב רק "הכהנים" ("וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־הַדָּם" (ויקרא א, ה), חכמים פוסלים בשמאל אבל ר"ש מכשיר?
תשובה – ר"ש אכן דורש יותר:
בהתחלה הציעו כהן+אצבע,
אבל אח"כ רואים שר"ש אמר בפירוש או אצבע או יד, אבל כהן לא משנה.
(י. 4-)
ב. שלוש שאלות על ר"ש (שמספיק אצבע/יד, ו"כהן" לא משנה)
- a. על הפסוק של קבלה – למה לר"ש הפסוק של קבלה ("וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־הַדָּם") מזכיר את הכהנים, הרי כבר כתוב "בני אהרן"?
(מילא לרבנן זה מלמד שצריך ימין, אבל לר"ש לא צריך ימין!)
תשובה – שצריך לקבל את הדם ב"בכיהונו" (כשלבוש בבגדי כהונה).
- b. לגבי זריקה בעולה, שלמים ואשם – גם כאן כתוב רק כהונה,
ורבנן פוסלים בשמאל ור"ש לכאורה לא חולק ופוסל.
מה המקור שלו לפסול?
עונה אביי – ר"ש אכן מכשיר גם זריקה בשמאל (בברייתא).
(דילוג י: 5+ לאמצע העמוד)
- c. המקור של ימין לפי ר"ש
ר"י בריה דר' חייא – היקש מחטאת – "קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם" (ו, י)
כמו שבחטאת צריך ימין (כי כתוב אצבע – "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ" (ד, כו)),
כך גם בקמיצה צריך ימין.
נפרט:
כתוב במשנה כו. – "שלא בכלי שרת פסול, ור"ש מכשיר".
ויש מחלוקת שם מה כוונתו –
לר' ינאי לא צריך קידוש הקומץ בכלי,
לרנבי"צ צריך קידוש בכלי (ואפשר בשמאל), אבל יכול להעלותו אח"כ למזבח ביד.
ומהגז"ש לומד כך –
אם עושה עם כלי (כי חייב או כי בחר) – אז כמו אשם – שלר"ש אפשר גם בשמאל,
אך אם עושה ביד (כי חייב או כי בחר) – אז כמו חטאת – דווקא ימין,
וממילא קמיצה – שתמיד עושים ביד – זה דווקא בימין.
(חזרה מ-י: 5- ל- י: 5+)
ג. אם המקור לימין זה "כהונה", מה נלמד מהמקור הקודם של רבא (גז"ש יד יד)?
לרבנן – ללמד שלא רק הקמיצה בימין, אלא גם הכנסת הקומץ לכלי שרת בימין.
אבל לר"ש – שלא צריך להכניס לכלי/צריך אבל אפשר בשמאל – מה הוא ילמד?
(י: באמצע)
- את עצם זה שצריך קמיצה בימין –
(שהרי לדעתו לא מספיק שכתוב כהונה, אז צריך מקור אחר)
דחייה – יש לזה מקור אחר, כדלעיל.
- שצריך קמיצה בימין אפילו במנחת חוטא,
כי היינו חושבים שכיוון שר"ש אמר שמנחת חוטא לא צריכה לבונה כדי שלא יהא קרבנו מהודר, אז אולי גם נקמוץ בשמאל,
קמ"ל שגם בזה קומצים בימין.
סיכומים
במנחה –
קמיצה בימין,
הכנסת הקומץ לכלי וההקטרה – לרבנן בימין,
לר"ש:
ר' ינאי – לא צריך כלי
רנבי"צ – צריך להכניס לכלי, אבל לא צריך כלי כשמקטיר.
במה שצריך כלי – אפשר בשמאל כמו בשלמים וכו'
במה שלא צריך כלי – אם עושה ביד – צריך ימין כמו בחטאת.
בזבחים –
קבלה וזריקת הדם בעולה שלמים ואשם (כתוב רק כהונה): רבנן בימין, ר"ש כשר בשמאל
זריקת הדם בחטאת (כתוב אצבע+כהן): לפי כולם ימין.
העלאת האיברים – אפשר בשמאל
(חזרה מ-י: 1- ל- ט: 2- עד י. 8+)
אגב – עוד שאלות על פסוקי השמן של מצורע (יז + כח)
- A. אם כבר כתוב "עַל דַּם הָאָשָׁם" ו"עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם", למה צריך לפרט "וְעַל בֹּהֶן",[2] הרי זה פורט כבר בדם (פסוק יד)?
תשובה:
פסוק אחד מרבה על צידי הבוהן ("על" – סמוך).
פסוק שני ממעט את תחתית הבוהן (-צידי צדדים) ("על" – ולא מתחת).
- B. למה בפסוק יז כתוב "עַל דַּם הָאָשָׁם" ובפסוק כח "עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם"? (ע"פ תוס')
צריך את שניהם –
עם מקום – ללמד שגם אם הדם כבר נתקנח זה בסדר.
בלי מקום – ללמד שגם אם הדם לא נתקנח זה בסדר (זה לא חציצה).
- C. קושיית רבא (שכבר ראינו) – עדיין לא ברור למה כתוב "ימין" שוב ושוב אם כבר כתוב שזה איפה ששמו את הדם,
רבא כאמור ענה על זה שזה בעצם המקור לקמיצה בימין (גז"ש יד יד ממצורע).
[1] אנחנו מפרשים את הסוגייה כך שקטע זה (מרבה בב"ח-ר"ל) בעצם מביא עוד מקור לימין (ומתעלם מהמקורות הקודמים), וכך משמע גם בהמשך ששואלים – אם כהונה זה ימין, אז למה צריך את המקור הקודם של רבא.
[2] לכאורה השאלה נכונה גם לגבי התנוך
