שבועות דף כג, גמרא הדף היומי

.

הורד קובץ mp3 של השיעור

סיכום הדף היומי, תלמוד בבלי שבועות כג

(כב: במשנה - כג: שליש תחתון)

הנושא הכללי - נשבע (שבועת ביטוי) לא לאכול ואכל
[אתמול - כמות האכילה. היום ומחר - מה אוכל (1. מספר מינים. 2. סוג האוכל (לא ראוי ואיסורי אכילה)]

א. משנה - אכל כמה מינים - שבועה אחת - קרבן אחד, שתי שבועות - שני קרבנות.
והחידוש - אפילו שאמר "שבועה שלא אוכל ממין א וממין ב" - נחשב כשתי שבועות.
הדוגמא הראשונה - "נשבע שלא יאכל ולא ישתה" ואכל ושתה - מביא שני קרבנות.
אבל - נשבע "שלא יאכל", שני חידושים: 1. אכילה כוללת גם שתייה. אך בכל זאת: 2. אם אכל ושתה - מביא רק קרבן אחד.

ב. שמואל - שתייה בכלל אכילה
A. מקורות: 1. סברא - אנשים מתכוונים גם לשתייה. 2. פסוקים - בפסוקי מעשר שני אכילה כוללת גם יין. דחייה - אולי הכוונה למאכל עם יין? תשובה - נלמד משכר (1. משכר רק כמשקה (דחייה - יש דבילה קעילית שמשכרת). 2. גזירה שווה מנזיר שזה משקה).
B. מקורות ממשנתנו
1. הגמרא מניחה שאכילה כוללת שתייה, ועל בסיס זה מחדשת שלמרות זאת - בנשבע לא לאכול ואכל ושתה - חייב קרבן אחד.
[קושיא - אם כן למה חייב על שתי שבועות כשנשבע לא לאכול ולשתות - הרי אין שבועה חלה על שבועה?
תשובות: 1. אכן בנשבע שלא יאכל וישתה - מביא אחד. המשנה בנשבע שלא ישתה ויאכל (דחייה - אם כן - למה המשנה לא חידשה שאפילו שנשבע שלא יאכל וישתה מביא רק אחד?).
2. כיוון שאמר גם אכילה וגם שתייה, סביר שבאכילה לא התכוון לשתייה.]

ג. למה כשנשבע על זה ועל זה - זה נחשב שתי שבועות?
A. בפת - בגלל שאמר "פת" בצורה מיותרת [היה צריך לומר "שבועה שלא אוכל פת חיטים, וכן של שעורים..."].
B. במשקאות - אוקימתא שיכל לא לפרט כלל את המשקאות: 1. כשהיו מונחים על השולחן (היה צריך לומר " שלא ישתה את אלו שעל השולחן ואת כל המשקאות מסוגם").  2. כשחבר הציע לו לשתותם (והחבר כבר פרטם).
C. האם גם כאן ניתן לומר שחייב על 4 שבועות (כמו לדעה אחת ב/שבועת הפיקדון)? רבא - לא! (שהרי אם נאמר שברגע שאמר שבועה שלא יאכל" זאת שבועה כללית - לא נוכל להחיל עוד שבועות, מה שאין כן בשבועת הפיקדון - שם ניתן להישבע כמה פעמיים על אותו דבר).