שבועות דף כב, גמרא הדף היומי

שיעור הדף היומי בחסות:

.

הורד קובץ mp3 של השיעור

סיכום הדף יומי, גמרא שבועות כב

(כא: שליש עליון - כב: במשנה למטה)

א. שיעור אכילה בנשבע שלא יאכל ואכל
ר"ע במשנה - גם כלשהו, רבנן - כזית.

איבעיא להו - האם ר"ע כר"ש שבכל התורה "כלשהו למכות" (ובמשנתנו רק טען לרבנן "תודו לי לפחות בשבועה"), או שזה דין מיוחד בשבועה (שמניחים שהתכוון גם לפחות מכזית, וכאילו שאמר זאת בפירוש)?
ראיות שזה דין מיוחד בשבועה, ושבאופן כלל צריך שיעור:
1. נזיר צריך כזית. 2. נשבע שלא יאכל ואכל איסורי אכילה (כמו נבלה), לר"ל חייב כיוון שהשבועה מוסיפה איסור גם על פחות מכזית, משמע שבשאר התורה צריך כזית.

ב. הדו שיח בין רבנן לר"ע
A. מקרים בהם גם לרבנן חייב על פחות מכזית - כשיש סיבה להחשיב גם פחות מכזית: 1. אוכל ברייה. 2. אמר בשבועה בפירוש גם פחות מכזית. 3. אכל עפר (ראה להלן סעיף ד). 4. בקונם (כיוון שלא השתמש בביטוי "אכילה") (ראה להלן סעיף ג). 5. נשבע שלא יטעם. (6. הקדש - שם הקריטריון הוא שווה פרוטה ולא כזית).
B. מקרים בהם חייב קרבן על הדיבור, ובכל זאת ר"ע לא מחשיבם: 1. מגדף. 2. הקדש. 3. נזיר. 4. קונם.
ר"ע לא כלל מגדף והקדש, כי מתכוון לומר שאין עוד מקרים שבהם אוסר על עצמו בדיבור וזה מחייב רק אותו קרבן (הנזיר - הקרבן אינו כפרה על הדיבור, בקונם - סובר כדעה שאין מעילה בקונם).
לסיכום - אין מחלוקת עקרונית בין ר"ע לרבנן, לשניהם יש מצבים בהם מחשיבים ומחייבים בפחות מכזית, אלא המחלוקת רק בנשבע סתם.

ג. קונם - כאמור - גם לרבנן בפחות מכזית.
קושיא מברייתא - שם יש מחלוקת האם מצרפים שני כיכרות קונם לשיעור - מכאן שיש שיעור! (בשבועות לא מצרפים לפי כולם, בקונמות - לרבנן מצרפים לר"מ לא).
תשובות:
1. שם מדובר בקונם שהשתמש בביטוי "אכילה".
[וביאור המחלוקת לגבי הצירוף - מדובר שאמר "קונם עלי הכיכר הזה והזה" שלרבנן בשבועה זה מחלק לשני חטאות ולכן גם לא ניתן לצרף לכזית, ולר"מ - אמנם מחלק לשחטאות אך עדיין ניתן לצרף לכזית,  ובשניהם אפשר לצרף (הפכנו את דברי ר"מ)].
2. רבינא - הברייתא מדברת על צירוף לשווה פרוטה לקרבן מעילה.
[שאלה: זה בהנחה שלפי כולם יש קרבן מעילה בקונמות, והריי בברייתא רק לר"מ יש ולרבנן אין! תשובה: הופכים את השיטות, ורק לרבנן יש קרבן, ור"מ בברייתא של הצירוף - מדבר רק לשיטת רבנן שיש קרבן].

ד. חול, חרצנים ונזיר
A. שתי איבעיות של רבא: 1. האם רבנן יודו בנשבע לא לאכול חול? אם כן - 2. האם יודו גם בחרצנים (שראויים לאכילה רק בתוך אוכל אחר). אם נניח שלא יודו ושצריך כזית -
B. שאלת רב אשי - האם רבנן יודו בנזיר שנשבע לא לאכול חרצנים, שהרי יודע שממילא אסור בכזית חרצנים (מצד הנזירות), אז אולי התכוון להוסיף בשבועה גם פחות מכזית (אחרת השבועה לא תחול)?
תשובה - רבנן לא מודים, אא"כ אמר בפירוש.
(ראיה - ר"ל: לרבנן כשנשבע לא לאכול ואכל נבלה, השבועה חלה רק אם אמר בפירוש שאוסר גם פחות מכזית).