שבועות דף יג גמרא הדף היומי

הדף היומי, גמרא שבועות יג

(יב: אמצע העמוד - יד. סוף הפרק הראשון)
המשך ביאור המשנה - הכפרה של השעירים השונים
א. שעיר הפנימי - גם על מזיד ("וכיפר... ומפשעיהם...").
ב. שעיר המשתלח, ביאור הכפילות (לכאורה) במשנה: קלות = עשה ול"ת, חמורות = כריתות ומיתות בי"ד.
שוגג = שלא בטוח שחטא (ואז: הודע - שנודע לו על ספקו לפני יו"כ, ולא הודע - שנודע לו לאחר יו"כ).

ג. כיצד מכפר על עשה - מעמידים כרבי שמכפר גם ללא תשובה.
[ורבי סובר כר"י בזה ששעיר המשתלח מכפר גם על הכהנים, ור"י חולק על רבי בעניין התשובה (תלוי בסעיף הבא)].

ד. האם יו"כ מכפר לא תשובה? רבי - כן, רבנן - לא.
A. שתי ברייתות ראשונות (רבי ורבנן) - יש שלוש עבירות ("דבר ה' בזה...") שעליהם יש "היכרת תיכרת" אא"כ עשה תשובה. רבנן - בעבירות אלו המיתה לא מכפרת אא"כ עשה תשובה, בשאר העבירות המיתה מכפרת. רבי - בשלושתם יו"כ בפנ"ע לא מספיק (אלא צריך תשובה), בשאר עבירות - יו"כ מכפר בלי תשובה.
B. שתי ברייתות סותרות בסיפרא (ר"י) -
ברייתא א - צריך תשובה [מקורות: 1. כמו בחטאת ואשם. 2. "אך" - מגביל את הכפרה].
ברייתא ב - לא צריך תשובה ["יום הכיפורים הוא"].
האם הברייתות סותרות: 1. אביי - מחלוקת מה ר"י אמר. 2. ר"י כרבי, ורק על חטאי יו"כ עצמו - לא מכפר ללא תשובה.

ה. במה מתכפרים הכהנים בשאר העבירות?
ר"י - בשעיר המשתלח (כמו ישראל), ר"ש - בפר הכה"ג.
A. ברייתא א - מקור - ר"י - היקש בין הכפרה של ישראלים לכהנים. ר"ש - 1. הקרבן על טומאת מו"ק, הוידוי על שאר עבירות .2 מקור - היקש בין שני השעירים - שמכפרים רק על ישראל.

B. ברייתא ב -
שלב א - ההתלבטות
מצד אחד - "שעיר החטאת אשר לעם", מצד שני - "פר החטאת אשר לו".
לכאורה הכהנים לא כלולים באף כפרה? והרי כתוב "וכיפר... על הכהנים"!
[הדיון בגמרא -
"אשר לעם", לכאורה מלמד שצריך שילקח מכספי הציבור? "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירים".
"אשר לו" - לכאורה מלמד שצריך שיילקח מכספו (ולא אחיו, ושמעכב)? אכן כך, ומזה גופא רצו ללמוד שגם יכפר רק על עצמו וביתו - ולא על שאר הכהנים].
שלב ב - כמי הברייתא?
רבא - הנושא כאן זה כל העבירות, וכר"ש שהכהנים לא מתכפרים בשעיר המשתלח, אז אם לא ניתן להם כפרה - יישארו בלי כפרה כלל.
אביי - הנושא זה טומאת מקדש וקודשיו, וכר"י - והברייתא אומרת שכמו שיש להם כפרה בשאר עבירות, סביר שיש להם גם בטומאת מו"ק].
שלב ג - עדיף לומר שמתכפרים מפר הכה"ג,
כי "אשר לו" כבר נפרץ קצת, שהרי מכפר גם על ביתו.
["ואם נפשך" (=ואם תשאל) - (גמרא) הרי כתוב דווקא "ביתו"? "ביתו" = כל שבט הכהנים, מהפסוק "בית אהרן ברכו את ה'"].

C. למה צריך שני וידויים + נתינת הדם על פר כה"ג?
לר"ש - מובן (כיוון שרק הפר מכפר, מכפר על מה כל מה שמכפר אצל ישראל - שעיר הפנימי, חיצוני והמשתלח).
לר"י - כי מתוודה על עצמו וביתו, וכך מתוך שהוא זכאי - מתוודה על אחיו הכהנים.