בבא בתרא קע - גמרא הדף היומי

סיכום הגמרא, דף יומי בבא בתרא קע

(קסט: שליש תחתון - קע: במשנה)

א. קונה שמכר חזרה למוכר ע"י החזרת השטר - לרבנן לא עשה קניין, לרשב"ג כן. סברת רשב"ג - 1. רב אסי - המוכר מכר רק לזמן בו השטר אצל הקונה [ורבה דוחה]. 2. רבה - לרשב"ג אותיות נקנות במסירה, ומסירת השטר מקנה את השדה.
ב. ברייתא - לוי טוען שראובן בקרקע שלו, ראובן אומר שקנאה, ויש לו חזקה + שטר. מה ראובן צריך? רבי - שטר, רשב"ג - חזקה.
שני כיוונים להסבר המחלוקת:
א. כיוון ראשון - לפי כולם החזקה טובה ומספיקה (חזקת קניין), והמחלוקת היא האם גם השטר טוב בפני עצמו? לרשב"ג לא, לרבי כן (רשב"ג המחמיר).
מה המחלוקת:
1. מדובר בשטר מלוי לשמעון, וראובן קנה משמעון ע"י מסירת השטר, לרשב"ג אותיות לא נקנות במסירה ולרבי כן [נדחה כי סותר את סעיף א].
2. מדובר בשטר ללא עדים, ורשב"ג כר"מ שחייבים עדים (עדי חתימה כרתי) ורבי כר"א שלא חייבים עדים (עדי מסירה כרתי).
3. השטר לא מקוים (אך לוי מודה שכתבו אך טוען שלא מכר) - לרשב"ג מודה בשטר שכתבו - הקונה צריך לקיימו, ולכן השטר לא טוב, ורבי - אין צריך לקיימו, והשטר טוב [ההסבר מתקבל, אך הופכים השיטות כדי שיסתדר עם מחלוקתם בנוזא זה בב"מ].
ב. כיוון שני - אמנם החזקה טובה (חזקת ג"ש), אך לרבי היא לא מספיקה, כיוון שהוסיף שיש לו גם שטר, לרבי - חייב להוכיח זאת, כי צריך להוכיח כל טענותיו (גם המיותרות), ולרשב"ג לא (רבי המחמיר). רבי אבא: 1. רב - הלכה בזה כרשב"ג. 2. גם לרבי - הוא לא חייב להוכיח שאר טענותיו, רק שאי אפשר שהצד השני יוכיח שאינן נכונות.

< הקודם		הבא >

בית המדרש

0 # דוושה 2010-02-07 02:35

למה הגמרא מקבלת את התשובה השלישית למרות שהיא סותרת את המחלוקת בבא מציעא עד שלצורך זה היא מוכנה להפוך את שיטתם אצלנו, בעוד שהתשובה הראשונה נדחתה בגלל סתירה דומה והגמרא לא חשבה להפך את שיטתם אצלנו?

הגב | הגב עם הציטוט | ציטוט

0 # הממ 2010-02-07 08:53

האם יכול להיות שהגמ' אינה מציעה להפוך את השיטה אצלנו, אלא להפוך את השיטה בב"מ? לא רוצים להפוך את מחלוקת אותיות נקנות במסירה, אך אין בעיה להפוך את מחלוקת מודה בשטר שכתבו.

הגב | הגב עם הציטוט | ציטוט

+1 # אורי, אתר סיני 2010-02-07 11:22

ל"הממ" - למה הפכו דווקא את שלנו ולא את המחלוקת בב"מ - אתה צודק שלא ברור איזה מהמקרים הופכים, אין לי לפני ספרים נוספים כרגע, אך מרשב"ם ורגמ"ה א"א לדעת. הנחתי בפשטות שהופכים את הברייתא שלנו, אחרת היו הופכים גם בב"מ (סוף ז., ושם לא מתייחסים לברייתא שלנו).
ל"דוושא" - לעצם השאלה של דוושה, לא לא הפכנו את השיטות גם בתירוץ הראשון (ונאמר בברייתא שלנו שלרבי אותיות לא נקנות במסירה ולרשב"ג כן), אי אפשר לומר זאת כיוון שבדף עו. מפורש שרבי סובר שאותיות כן נקנות במסירה.

הגב | הגב עם הציטוט | ציטוט

0 # יום טוב 2010-02-07 19:20

Quoting

ל"הממ" - למה הפכו דווקא את שלנו ולא את המחלוקת בב"מ - אתה צודק שלא ברור איזה מהמקרים הופכים, אין לי לפני ספרים נוספים כרגע, אך מרשב"ם ורגמ"ה א"א לדעת. הנחתי בפשטות שהופכים את הברייתא שלנו, אחרת היו הופכים גם בב"מ (סוף ז., ושם לא מתייחסים לברייתא שלנו).
ל"דוושא" - לעצם השאלה של דוושה, לא לא הפכנו את השיטות גם בתירוץ הראשון (ונאמר בברייתא שלנו שלרבי אותיות לא נקנות במסירה ולרשב"ג כן), אי אפשר לומר זאת כיוון שבדף עו. מפורש שרבי סובר שאותיות כן נקנות במסירה.

לרב אורי שליט"א
סליחה שלא שמתי לב שענית לדוושא, וגם אני כתבתי לו אותו תירוץ, אם כי בפחות רהיטות ממך.
אני מתנצל.

הגב | הגב עם הציטוט | ציטוט

0 # יום טוב 2010-02-07 19:17

Quoting

למה הגמרא מקבלת את התשובה השלישית למרות שהיא סותרת את המחלוקת בבא מציעא עד שלצורך זה היא מוכנה להפוך את שיטתם אצלנו, בעוד שהתשובה הראשונה נדחתה בגלל סתירה דומה והגמרא לא חשבה להפך את שיטתם אצלנו?

כי בהסבר הראשון א"א להפוך את המחלוקת אצלנו, כי רבי סובר להדיא לעיל דף עו שאותיות נקנות במסירה, וא"כ א"א לומר שגם רבי וגם רשב"ג יסברו אותיות נקנות במסירה, כי אז נפל כל התירוץ.

מאידך, א"א להפוך את הברייתא של חזרה מתנתו, ולהפוך בין רשב"ג וחכמים, כי אז נצטרך לפסוק כחכמים שאותיות נקנות במסירה, וזה נגד ההלכה הפשוטה שאותיות אינן נקנות במסירה.

ולפיכך נפל התירוץ הראשון שבגמ'.

הגב | הגב עם הציטוט | ציטוט