שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – ראש השנה י

 

 

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת ראש השנה דף י

(ט: 4- עד י: 5-)

ראש השנה לנטיעות ב-א' בתשרי

שתי הגבלות:

א. צריך שהנטיעה תיקלט + זמן משמעותי לפני ר"ה כדי שיחשב שנה

כמה זמן? בברייתא – 30 יום.

            ההנחה כרגע – הקליטה מיידית, וה30 יום זה כי זה זמן משמעותי.

(י. 7+)

כמי הברייתא?

ברייתא – מה נחשב זמן משמעותי? (לגבי השנה השלישית של פר)

ר"א – 30 יום

ר"מ – יום 1.

(י: 2+)

A. האם הברייתא כר"א?

לכאורה כן (30 יום זה משמעותי),

            אך הגמרא דוחה, כי ר"א סובר שזמן הקליטה הוא לא מיידי אלא (משנה בשביעית)

  • ר"א – 30
  • רי"ס ור"ש – 14
  • ר"י – 3

B. האם הברייתא כר"מ? לכאורה לו (לר"מ מספיק 1)

תשובות – כן כר"מ:

  1. (י. 6-)בתחילת הספירה (ערלה) – 30 יום, בסוף הספירה (פר) – יום אחד.
  2. אכן גם בערלה יום אחד = זמן משמעותי,

דחייה – בנידה ההתחלה < מהסוף,
בתחילת הספירה מחשיבים גם זמן קצר כיום, ובסוף – טמאה עד סוף היום.[1]

וזה שמצריך 30, זה כי צריך 30 ימי קליטה, ואז יום אחד
(והיום ה30 נחשב גם לקליטה וגם ליום האחד).

B. סברת מחלוקת ר"מ ור"א לגבי פר –

וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (בראשית ח, יג).

ר"מ – מספיק יום אחד כדי שיחשב שהוא בשנה החדשה.

דחייה – "באחת" רק אומר שהוא ביום האחד בשנה שאחרי ה600, אבל לא נחשב 601.

ר"א – יום אחד בחודש נחשב חודש, מכאן שחודש אחד בשנה נחשב שנה.

ב. בברייתא הנ"ל – (ט: 4-) שילוב לחומרא בין שני ראשי שנה –
ראש השנה לנטיעה – ר"ה,
לאילן – ט"ו שבט,
ויש חומרא – שצריך לחכות קודם ל3 ראש השנה
(מספיק 30 יום לפני הראשון), ואז גם לט"ו בשבט.

הערות:

  1. מקור
    ויקרא יט – "…שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקֹוָק… וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ…".
    ה-ו מחבר, כאילו כתוב – "לא יאכל ובשנה הרביעית".
  2. המשמעות של א' בתשרי

אם רק ט"ו בשבט היה קובע, אז אם נטע למשל בכסליו, היה מותר רק בט"ו בשבט השלישי, אבל עכשיו שצריך קודם 3 ר"ה, אז מותר רק בט"ו בשבט הרביעי.


[1] קצת קשה – לכאורה ההשוואה בין התחומים קשה, בפר – הספירה תלויה בזמן הלידה שלו, ולכן א"א להקל בהתחלה כי טרם נולד, ובסוף מקלים כי רק צריך שיכנס לשנה השלישית. בערלה ונידה, מה שקובע זה זמן חיצוני (ר"ה, לילה), ולא זמן הלידה שלו, ולכן ניתן להקל בהתחלה (כשמגיע ר"ה). ממילא, העובדה שמקלים בהצחלה ולא בסוף בנידה לא חייבת ללמד אותנו שגם בפר נקל יותר בהתחלה מאשר בסוף.

 

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

4 תגובות

  1. בס"ד
    לגבי השאלה ששאלתם איך אפשר להוכיח מהפסוק ויהי באחת ושש מאות שנה את ההוכחות של ר"מ ור"א לגבי זה שיום בשנה חשוב שנה או יום בחודש חשוב חודש, והרי התורה היתה צריכה לכתוב תאריך וזה הדרך היחידה לכתוב את הזמן?
    ראיתי שכתבו (מתיבתא – לשון שלי) שבגלל שהפסוק כתב ויהי באחת ושש מאות שנה ניתן ללמוד שמבחינת הפסוק אפשר כבר לקרוא לזה שנה, כי אם הוא היה רוצה לציין זמן הוא יכל לכתוב ויהי בשנת שש מאות ואחת שזה מציין זמן כל שהוא במהלך השנה אבל אחת ושש מאות שנה מראה שבחינתו זה כבר נחשב שנה.
    לגבי החודש אמנם הרש"ש די מובן כי הוא מביא ראיה מפסוק אחר (שהוזכר בדפים הקודמים) שהפסוק לא מחוייב לכתוב את המילה חודש כדי לציין את התאריך בחודש אלא רק לכתוב בשני (בפסוק שהוא מביא) ונבין לבד שזה שני לחודש ואם הוא כתב חודש זה מוכיח שזה כבר נקרא חודש.
    אבל אם זה עדיין לא מקובל, ישנה תשובה שניה (גם היא במתיבתא) שאם הפסוק היה רוצה לציין זמן הוא היה כותב באחד לחודש הראשון, אבל מזה שהפסוק כתב בראשון באחד לחודש משמע שחודש זה כבר נמנה במניין החודשים. (הם כותבים שזה נראה שגם הריטב"א הבין כך את כוונת רש"י)
    נ.ב. אני משער שתירוצים אלה לא יספקו אתכם אבל זה מה שמצאתי

  2. ‏בהמשך לשאלה שהרב אורי שאל בלימוד היום, לגבי הפסוק מנח:
    וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ…

    אם אנחנו מסתכלים על מבחינה אסטרונומית (מדע ה"תכונה" בעברית)

    ‏ מתי מתחיל החודש? כמו שלמדנו אתמול בתצפית של עמותת "שאו מרום",

    בתחילת החודש יש את המולד האסטרונומי שהירח עובר את הקו של השמש והוא מתחיל להתמלא,
    זה היה יכול להחשב תחילת החודש, אפילו באמצע היום

    (אפילו שאי אפשר לראות את הלבנה עדיין בעין וגם אם ניתן, עדים לא ראו ובית דין עוד לא קידשו, החודש הזה לכם וכו')

    אבל הגמרא אומרת: בראשון באחד בחודש, עד שלא הגיע היום של א' בחודש, לא התחיל החודש הראשון.

    ולגבי שנה למה דווקא חודש מגדיר שנה? שנה אסטרונומית מתחילה ומסתיימת לכאורה כשהארץ מגיעה למקום שהייתה בתחילת הבריאה במסלולה סביב השמש (ראו מצגת לעיל), ובאופן הנראה, כשהשמש נמצאת בגלגל המזלות בתחילת המזל של חודש תשרי או ניסן (תלוי במחלוקת מתי נברא העולם בדף של מחר).

    ‏תחילת שנה אסטרונומית יכול לקרות גם באמצע חודש (לדוגמא בג' תשרי, בגלל נושא של עיבור השנה שלא אכנס אליו כאן)

    אבל השנה תתחיל עוד קודם לכן, בתחילת תשרי/ניסן.

    בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙, התחילה שנת ה601, אפילו שאולי לא התחילה השנה מבחינה אסטרונומית!

  3. נראה לי שיש טעות באות B פסקה 2. צריך לפני להביא את הדחיה ואז על פסקה 1 ואז להביא את פסקה 2.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.