• שקף 2

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 1

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 3

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

לפניכם שיעורי הדף היומי להאזנה וצפייה של הדף היומי (גמרא תלמוד בבלי), באורך של כעשר דקות, בליווי סרטון עם תרשים הסוגיא. מטרת שיעורי דף יומי קצרים אלו לאפשר סידור דף הגמרא בראש בצורה ברורה ובהירה, כחזרה או כהכנה ללימוד דף יומי או גמרא בכלל, או גם כתחליף ללימוד הדף היומי, לאנשים עסוקים במיוחד.

אודות

הדף היומי - מגילה כא

{.}

לשמיעת השיעור:

 

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לצפייה או הורדת התרשים לחץ כאן

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

 {/.}

גיסו של חבר קרוב שלנו נפצע אנוש בעזה בפגיעה בראשו, וזקוק לנס. כרגע עדיין מורדם. שמו חגי בן חנה. מדובר בבעל ואבא צעיר לשלושה ילדים קטנים. אני מניח שאתם מקבלים הרבה הודעות עם בקשות שונות לתפילה, ובכל זאת, אודה לכם מאוד אם תוסיפו גם אותו לרשימה, תכוונו שהלימוד יהיה להצלתו או תאמרו לזכותו פרק תהילים וכד', בתוך שאר הפצועים וחולי ישראל.

(כא. בתחילת פרק הקורא עומד עד כא: 4-)

חלק א – דיני קריאת המגילה

א. אפשר בישיבה

דיון על קריאת התורה ולימוד תורה –

בקריאת התורה חייבים בעמידה – "ואתה פה עמוד עימדי".

בלימוד תורה – מהקל לחמור -

  1. ר' אבהו – הרב והתלמיד צריכים לשבת באותו גובה ("...עימדי").
  2. ת"ר – מימות משה עמדו גם בלימוד תורה, משמת ר"ג ירד חולי לעולם, ובטל כבוד התורה, ולמדו מיושב.

לגבי משה רבנו עצמו - סתירה בין שני פסוקים –

מצד אחד – "ואשב בהר", מצד שני "ואנכי עמדתי בהר",
תשובות:

  1. רי"ח – רק עמד, ו"ואשב" הכוונה ששהה שם.
  2. רב – עומד ולומד, יושב ושונה.
  3. רבא – רכות מעומד, קשות בישיבה.
  4. ר' חנינא – שוחה.

(כא: 1+)

ב. אפשר שניים בבת אחת

ת"ר - אין כאן בעיה של "תרי קלי לא משתמעי" – כי בדבר חביב (מגילה והלל) נותן דעתו לשמוע.

אבל – בקריאת התורה וההפטרהרק אחד קורא.

(כא: 8+)

ג. ברכה לפני ואחרי

משנה לפי אביי –

ברכה לפני - חייבים

כמו כל מצוות שמברך "עובר לעשייתן", והגמרא מביאה מקור ש"עובר" = לפני).
            ומה מברך? רב אשי – על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו.

ברכה אחרי – במקום שנהגו,

            ונוסח הברכה – "הרב את ריבנו... ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם/האל המושיע,
            רב פפא – נחתום בשניהם.

(כא: מתחת לאמצע)

חלק ב – קריאת התורה

א. מספר העולים והפסוקים –

A. במשנה – ככל שהיום מקודש יותר – יותר עולים:
שני וחמישי ומנחה של שבת – 3, ר"ח וחוה"מ – 4, יו"
Y – 5, יו"כ – 6, שבת – 7.
אין פוחתין.
לגבי להוסיף: 3,4 – לא, 7 – כן, 5,6 – מחלוקת ראשונים
(רש"י – כן – כי אין ביטול מלאכה באותו יום, אחרים – לא – כי לא רוצים שיהיה אותו מספר כמו היום שמעל).

B. הסמליות במספר 3 – תנ"ך, כהנים לויים וישראלים.

C. צריך בסה"כ 10 פסוקים.
הסמליות במספר 10 – 10 בטלנים, 10 הדברות, 10 מאמרות שבהן נברא העולם.

D. שני עולים יקראו 3 ואחד 4 – וכל אחד מהעולים יכול להיות זה שקורא את ה4 (משובח) –

הראשון – כמו שלוקחים את הכסף במקדש מהקופה הראשונה
האמצעי – כמו שנרות המנורה פונים לנר האמצעי.
האחרון – מעלין בקודש.

ב. הברכה -
במשנה –
הראשון ברך לפני והאחרון אחרי.
בגמרא – היום כולם מברכים לפני ואחרי, משום הנכנסים והיוצאים.

            רש"י - שלא יטעו לחשוב שאין ברכה לפני/אחרי.

            אחרים – שלא יפספסו את הברכה שלפני או אחרי.


 

הדפסה דואל