• שקף 2

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 1

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 3

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

לפניכם שיעורי הדף היומי להאזנה וצפייה של הדף היומי (גמרא תלמוד בבלי), באורך של כעשר דקות, בליווי סרטון עם תרשים הסוגיא. מטרת שיעורי דף יומי קצרים אלו לאפשר סידור דף הגמרא בראש בצורה ברורה ובהירה, כחזרה או כהכנה ללימוד דף יומי או גמרא בכלל, או גם כתחליף ללימוד הדף היומי, לאנשים עסוקים במיוחד.

סנהדרין עו - גמרא הדף היומי

{enclose sanhedrin_76.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף היומי, גמרא סנהדרין עו

(עה: באמצע - עו: במשנה)
א. היקש בין קרובות אשתו לקרובותיו
בדף הקודם למדנו גזירה שווה בין בת ונכדות אשתו לבתו ונכדותיו שלו - שגם הן בשריפה.
שואלים - בוא נדמה אותם גם לעוד שני עניינים:
1. כמו שסבתא של אשתו אסורה עליו (שריפה), גם סבתא שלו תהיה אסורה.
2. כמו שכלתו שלו אסורה עליו (סקילה), גם כלתה של אשתו תהיה אסורה.
דחיות:
אביי - יש פסוקים שממעטים ("אמך היא" - ולא סבתך, "כלתך היא" - ולא כלת אשתך).
רבא - הגזירה שווה לא טובה, כדלהלן -
1. פירכא לגז"ש - לא ניתן ללמוד ממנו לאשתו או מאשתו אליו, כיוון שאחד מהם חמור יותר (כי אמו בסקילה ואם אשתו בשריפה, ויש מחלוקת איזה מהם חמור).
2. דחייה מצד חומרת שריפה/סקילה, ובהנחה ששתיהן בשריפה (="ומינה"),
לסבתו - אם שריפה חמורה, לא ייתכן שאמו בסקילה וסבתו בשריפה.
לכלת אשתו - אם סקילה חמורה, לא ייתכן בת אשתו בשריפה וכלת אשתו בסקילה. [דחיית הדחייה - דווקא כן ייתכן - הראיה שבתו שלו עצמו בשריפה וכלתו בסקילה].
3. (בלי קשר למי יותר חמור. תלוי ב"ומינה"/"ואוקי באתרא") הגזירה שווה צריכה להיות עם התאמה מלאה, וכאן אין התאמה:
לגבי סבתו - אם נאמר שסבתו בשריפה (כמו סבתה של אשתו, "ומינה") - בניגוד לאשתו שאמה וסבתה בשריפה, אצלו אמו בסקילה וסבתו בסקילה.
אם נאמר שסבתו בסקילה (כמו אמו, "אוקי באתרא") -  אצל אשתו בתה בשריפה וסבתה בשריפה, ואצלו - בתו בשריפה וסבתו בסקילה.
לגבי כלת אשתו - אם נאמר שהיא בסקילה (כמו כלתו, "ומינה") - אצל אשתו אמה בשריפה וכלתה בסקילה, ואם נאמר שכלת אשתו בשריפה ("ואוקי באתרא" - כמו בת אשתו), אז אצלו אמו בסקילה וכלתו בפנויה ואצלה - שתיהן בשריפה.

ב. מניין שבתו אסורה ובשריפה
מניין שבשריפה?
1. אביי - קל וחומר מנכדותיו (-"גילוי מילתא").
2. רבא - גזירה שווה מנכדות אשתו (הנה הנה).
3. תני אבוה דרבי אבין - דרשה על "ובת איש כהן" ("איש" מיותר). ומניין ששניהם בשריפה (ואילו בבת כהן - בועלה לא בשריפה)? אביי - כי כאן גם אביה מחללה, רבא - כי איזה עונש תתן לאביה?
ואיפה כתוב את האיסור?
לאביי ורבא - מאותו מקור (קל וחומר וגזירה שווה).
אך לאבוה דר' אבין - הרי הפסוק של בת כהן הוא רק העונש, האיסור עצמו הוא כמו כל איסור אשת איש! עונה ר' אילעא - "אל תחלל את בתך להזנותה". אך קשה - זה מלמד לא למסור את בתו הפנויה לזנות. תשובה - "תחלל" משמע שני חילולים, למסור בתו לזנות (באופן קבוע) שלא לשם אישות וגם איסור לבוא על בתו.
[ומה אביי ורבא לומדים מ"תחלל"? לא לגרום באופן עקיף לבתו לזנות כמו אם משהה בתו אצלו או אם משיא אותה לזקן.]