• שקף 2

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 1

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 3

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

לפניכם שיעורי הדף היומי להאזנה וצפייה של הדף היומי (גמרא תלמוד בבלי), באורך של כעשר דקות, בליווי סרטון עם תרשים הסוגיא. מטרת שיעורי דף יומי קצרים אלו לאפשר סידור דף הגמרא בראש בצורה ברורה ובהירה, כחזרה או כהכנה ללימוד דף יומי או גמרא בכלל, או גם כתחליף ללימוד הדף היומי, לאנשים עסוקים במיוחד.

סנהדרין סב - גמרא הדף היומי

{enclose sanhedrin_62.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא סנהדרין סב

(סא: שליש תחתון - סג. רבע עליון).
א. עבודה זרה ללא כוונה (מאהבה או יראה)
אביי - חייב. רבא - פטור.
נסיונות ראיה של אביי - 1. משנתנו ("העובד"). דחייה - זה ל"כדרכה". 2. המן (שעבדוהו מיראה, וחייבים). דחייה - לא חייבים. 3. "שגגת מעשה" בע"ז - אביי - שחשב שמותר מאהבה/יראה. רבא (דחייה) - שלא ידע כלל שאסור לעבוד ע"ז.

ב. חילוק מלאכות בעבודה זרה
בשבת יש חילוק מלאכות. מקור: 1. ר' נתן - הבערה לחלק יצאת. 2. ר' יוסי - "מאחת מהנה" - אחת שהיא הנה.
בעבודה זרה:
ר' זכאי - אין חילוק מלאכות. (וכן ר' אמי - "לא תעבדם" - הכתוב עשה כולן עבודה אחת).
ר' יוחנן (ואביי) - יש. ונלמד מ"השתחוואה" - לחלק יצאת.
ר' אבא - לכאורה אותה מחלוקת בשבת לגבי הבערה שייכת גם בע"ז לגבי השתחוואה (ואז: ר' יוסי כר' זכאי שאין, ור' נתן כרי"ח שיש).
דחיות לר' אבא:
1. גם ר' יוסי סובר שיש חילוק מלאכות בשבת, אלא שלומד מ"מאחת מהנה", אך כאן בע"ז יסכים שיש ללמוד מ"השתחוואה".
2. גם בע"ז ר' יוסי יכול ללמוד מ"מאחת מהנה". דחיית הדחייה הזאת: 1. לרבא (מסוגיא א) - לגבי "הנה שהיא אחת" - יוצא שצריך לא לדעת כלל שיש עבודה זרה, ואז זה כמו "שגגת שבת ושגגת מלאכות" שרבא התלבט כמה חטאות מביא (אך נדחה: אז מה? אז נפשוט מכאן שמביא אחת!). 2. הפסוק מדבר על שאר החטאות (פר, שעיר, כבשה/שעירה), ולא על חטאת ע"ז (דווקא שעירה).

ג. הבדלים בין שבת ל"שאר מצוות" (גרסה שנייה של ברייתת ר' זכאי)
סיפא - בשגגת מעשה - בשבת פטור ובשאר מצוות חייב.
לא ייתכן ש"שאר מצוות" הכוונה לע"ז, כי אם שגג לגמרי (חשב שמשתחווה לאנדרטה) - פטור כמו בשבת, ואם חשב שמותר מאהבה ויראה (אביי) או שכלל לא ידע על איסור ע"ז (רבא) - חייב גם בע"ז וגם בשבת.
אלא הכוונה שמתעסק בשבת פטור, ומתעסק בחלבים ועריות - חייב.
רישא - בשבת יש חילוק מלאכות ובשאר מצוות אין. פה חייבים לומר שהכוונה לע"ז, ושלברייתא אין חילוק מלאכות (כר' אמי).
ר' יוחנן דחה את הברייתא - כי לא ייתכן לחלק כך בין "שאר מצוות" שברישא (ע"ז) לסיפא (חלבים ועריות).