• שקף 2

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 1

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 3

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

לפניכם שיעורי הדף היומי להאזנה וצפייה של הדף היומי (גמרא תלמוד בבלי), באורך של כעשר דקות, בליווי סרטון עם תרשים הסוגיא. מטרת שיעורי דף יומי קצרים אלו לאפשר סידור דף הגמרא בראש בצורה ברורה ובהירה, כחזרה או כהכנה ללימוד דף יומי או גמרא בכלל, או גם כתחליף ללימוד הדף היומי, לאנשים עסוקים במיוחד.

סנהדרין מב - תלמוד בבלי דף יומי

{enclose sanhedrin_42.mp3}

סיכום דף היומי, גמרא תלמוד בבלי סנהדרין מב

(מא: שליש תחתון - מב. סוף פרק היו בודקין)
א. במשנה - כשיש פער של יום בין העדויות - אם החודש הקודם היה מעובר, ניתן להניח שהעד שהקדים לא ידע שהחודש הקודם היה מעובר. רי"ח מגביל - עד רוב החודש (יד רמה - שמעיד לפני רוב החודש, רש"י - שמעיד על ארוע שקרה לפני רוב החודש), אח"כ מניחים שכבר יודע.
ב. קידוש לבנה - עד מתי מברכין ברכת קידוש לבנה? רי"ח - עד שתתמלא פגימת הלבנה (רב יהודה - 7 ימים, נהרדעי - 16). (ולא מברכים הטוב והמטיב או דיין האמת, כיוון שזה טבע העולם).
מעלת ברכת הלבנה - כמקבל פני שכינה, ודיינו במצווה זו, ונאמרת בעמידה. נוסח הברכה - במערבא - קצר, רב אשי - ארוך (כמו שלנו).
ג. פער של שעות בין העדים - מתי זאת טעות סבירה וניתן לצרף? ת"ק - שעה, ר"י - שעתיים, אך לא משני צידי חצות (5 ו-7 שעות), ורב שימי ב"א מוסיף - גם לא משני צידי נץ החמה, ואפילו לא כשאחד לפני הנץ ואחד בנץ עצמו.
ד. השתתפות תלמידים בטענות לזכות - אם לתלמיד יש ללמד זכות - יושב עם הבי"ד עד סוף היום, ואם אמר טענה טובה - לא יורד משם לעולם (ראשונים - לא שנהייה דיין, אלא רק כדי לכבדו).
ה. כשדוחים למחרת (כשרצו לחייבו) - ממעטים באכילה ולא שותים יין ("ולרוזנים אי שכר").
ו. הוספת דיינים כשלא ניתן להכריע - מוסיפים שניים שניים, עד 71. אם כשמגיעים ל-71 עדיין אי אפשר להכריע (שיש רוב של 36 לחובה) הם מנסים לשכנע זא"ז, ואם לא הצליחו - פוטרים את הנידון. שואל רב פפא:
1. למה מנסים לשכנע ולא פוטרים מיד? 2. למה בכלל מוסיפים מעבר ל-23 כדי לחייבו? כדי לנסות לצאת עם הכרעה ולא לשחררו מחמת הספק. [לגבי שאלה 2 - אכן ר' יוסי חולק על משנתנו וסובר שלא מוסיפים על 23).
ז. הכרזת הגדול שבדיינים ש"נזדקן הדין". שיטה 1 - הודעה בכישלון -  דווקא בנפשות, במקרה שבו לא הצליחו להכריע לפי הרוב, והאב"ד מכריז כדי שלא יכריזו אחרים ויתבייש עוד יותר. שיטה 2 - שבח לדין (הדין חכם) - דווקא בממונות, ואין פגם של "יהללך זר", כי האב"ד מכריז את כל ההכרזות.