• שקף 2

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 1

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

  • שקף 3

    הדף היומי. פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת, וב15 דקות בלבד.

לפניכם שיעורי הדף היומי להאזנה וצפייה של הדף היומי (גמרא תלמוד בבלי), באורך של כעשר דקות, בליווי סרטון עם תרשים הסוגיא. מטרת שיעורי דף יומי קצרים אלו לאפשר סידור דף הגמרא בראש בצורה ברורה ובהירה, כחזרה או כהכנה ללימוד דף יומי או גמרא בכלל, או גם כתחליף ללימוד הדף היומי, לאנשים עסוקים במיוחד.

סנהדרין כד - תלמוד בבלי דף יומי

{enclose sanhedrin_24.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף, תלמוד בבלי סנהדרין כד
(שורה 11 - כד: במשנה)
א. אגדתא -
1. תלמידי החכמים בא"י: ר"ל מדבר בכבוד לר"מ למרות שהיה חריף - כי גם ר"מ חריף, וכי תלמידי חכמים בארץ ישראל מחבבים זה את זה (כפי שגם רבי נכנע בפני דעת ר' יוסי, אפילו שר' יוסי היה כפוף לפני רבי).
2. תלמידי החכמים בבל: שתי  דרשות מספר זכריה על ההבדל בין תלמידי א"י ובבל - מנעימים מול חובלים, יצהר מול זיתים. נבואה על שתי נשים היורדות לבבל - מסמלות את יצר הרע של הגאווה וגסות הרוח (הגאווה נשארה, גסות הרוח עברה לעילם, שהיו עניים בתורה שלא זכו ללמד).
3. תלמודה של בבל - רי"ח - שבלולה במקרא, משנה ותלמוד. ר' ירמיה - "במחשכים הושיבני".

ב. כשקיבלו על עצמם דיינים פסולים (אבא/שלושה רועי בקר) -

ר"מ - תופס - ולא חוזרים בהם, רבנן - לא תופס - וחוזרים בהם.
[וכן בסיפא - אם קיבל על עצמו שיסכים לשבועה ללא הזכרת שם, ר"מ - לא תופס וחוזר בו, רבנן - תופס ולא חוזר בו].
במה מדובר:
1. למה צריך את המחלוקת גם ברישא (דיינים פסולים) וגם בסיפא
(שבועה ללא שם) - כי בסיפא שברור לו שהשני יישבע - קיבל על עצמו (ולכן סביר כרבנן שלא חוזר), וברישא שתלוי בדיינים וחשב שיפסקו לטובתו - לא קיבל על עצמו וסביר כר"מ שחוזר בו. קמ"ל שנחלקו בשניהם.
2. רב דימי - כשאחד מהדיינים פסול
(רש"י - שאפילו אז לר"מ חוזר, וכל שכן אם כולם. תוס' - שדווקא אז לרבנן לא חוזר, אך אם יש דיין אחד פסול - חוזר).
3. מי הסכים לדיין הפסול - התובע ("מחול לך") או הנתבע ("אתן לך")?

שמואל - המחלוקת כשהתובע מוחל, אך אם הנתבע הסכים - לכו"ע לא תופס (רבנן כר"מ).
רי"ח - אם נתבע הסכים - מחלוקת (ור"נ בי"צ כרבנן שתופס גם בנתבע), אך אם תובע הסכים - לא ברור דעת רי"ח, אך רבא - לכו"ע תופס ולא חוזר בו (ר"מ כרבנן).
(לפי זה, גם בסיפא לגבי שבועה - המחלוקת בנתבע שכשהתובע שלו אמור להישבע וליטול (כמו בשכיר), אך בנשבע ונפטר - לפי כולם תופס).
4. מתי הוא חוזר בו - אחרי או לפני גמר דין?
ר"ל - המחלוקת אם חוזר לפני גמר דין (שלפי ר"מ חוזר, ולרבנן לא, ורנ" בי"צ כרבנן) אך אחרי גמר דין - לכו"ע לא חוזר (ר"מ כרבנן).
רי"ח - המחלוקת אחרי גמר דין (גם כאן לר"מ חוזר בו). לפני גמרא דין - רבא - לכו"ע חוזר בו (רבנן כר"מ). בי רב - אם עשו קניין - לא חוזר גם לפני גמר דין.